Page 273 - IYUN
P. 273
ערב שבת כניסת ליל שבת יום השבת הבדלה צרכי שבת מוקצה מלאכות צרכי מאכל מלאכת שמירת גזירות קטן (רס-רסו) עיון ההלכה סימי שב -דיני נקוי וקפול הבגדים בשבת רעג
(רמב-רנט) שבת (רסז-רפ) (רפא-רצג) (רצד-ש) (שא-שז) (שח-שיג) (שיד-שכא) (שכב-שכד) עכו"ם גופו וממונו ותולדות (שמג)
(שכה) (שכו-שלה) (שלו-שמב) (ג) כשהוא עב ורחב בראשו -המ"א מחמיר אפילו היה הברזל עב ורחב בראשו
ולא היה לו חוד ,דלא גרע מגב הסכין{ .ס"ק כו} .וע"כ נכון ליזהר שיעשה הברזל
שלפני בהכ"נ שמקנחין בו המנעלים עב ורחב ולא חד{ .ס"ק לח}.
(ד) מה הדין במקנח בנחת ,ומ"ט -אם הוא מקנח בנחת אין להחמיר בכ"ז ,דלא
שייך בזה החשש דממחק העור ,ובפרט אם הטיט לח בודאי אין להחמיר{ .ס"ק
כו}.
(ה) האם יש לחלק בין טיט לח ליבש -הב"ח אוסר לקנח מנעליו אף בכותל משום
חשש ממחק ,והמאירי מחלק בין טיט יבש ללח ,דביבש בעי לגרור היטב ושייך
ממחק ,אבל בלח דאינו רק קינוח בעלמא אינו ממחק להעור ומותר לקנח בכל
גווני .ולדינא ,בטיט לח בודאי אין לחוש לחומרת הב"ח ,כיון דגם המאירי מסכים
להתיר בזה ,וגם יש דעת הכל בו המובא בב"י דמתיר בלח אפילו בגרירה בגב סכין
וכ"ש בזה .ואפילו בטיט יבש הרוצה להקל כדעת הב"י וסייעתו דבקינוח בכותל
לא שייך חשש ממחק בודאי אין למחות בידו ,אך לכתחלה נכון ליזהר בטיט יבש
מטעם אחר והוא הי"א שבסעיף ז' דיש בו חשש טוחן ,וכ"כ הפמ"ג[ ,וכתב שבטיט
שעל רגלו יש להקל לקנח בכותל אפילו בטיט יבש ,משום צערא דגופא .וה"ה דמותר לרחוץ
טיט היבש שע"ג רגלו יחף במים ולא הוי כגיבול דכלאחר יד הוא ובמקום צערא לא גזרו]{ .ד"ה
או על מנעליו}.
סעיף ח
ג .גירוד מנעל בסכין או בצפורן ,מה הדין ,ומדוע -אין מגרדין מנעל ,בין חדש בין ישן,
מפני שקולף העור והוי ממחק (שו"ע) .והיינו אפילו בגב הסכין{ .ס"ק לח}.
ד .האם יש לחלק בזה בין טיט לח ליבש ומ"ט -בב"י הביא דעת הכל בו דדוקא בטיט
היבש ,לפי שמתקנו בגרירתו ,אבל טיט לח מגררין ,שאין בו תיקון בכך .וכתב
עליו הב"י דלפי הי"א המובא לעיל בשו"ע בס"ז ע"כ דמגרדין בטיט לח ,ואפ"ה
השמיטוה הרי"ף והפוסקים ,ש"מ דבכל גווני אין מגרדין .אבל שיטה זו לא
הביאוה בשו"ע רק בשם י"א ,ולשארי פוסקים אפשר דס"ל ג"כ כהכלבו .והב"ח
השיג על הכל בו .ובחנם הרעיש עליו .ואף המאירי ס"ל כהכלבו .ויש לסמוך על
דבריהם היכא דיש עוד צד להיתר ,כגון בקינוח בנחת או בכותל אפילו לדעת
המחמירין{ .ד"ה אין מגרדין}.
הולך
במדבר
(שמד)