Page 273 - IYUN

‫ערב שבת כניסת ליל שבת יום השבת הבדלה צרכי שבת מוקצה מלאכות צרכי מאכל מלאכת שמירת גזירות קטן‬ ‫(רס‪-‬רסו)‬ ‫עיון ההלכה ‪ ‬סימי שב ‪ -‬דיני נקוי וקפול הבגדים בשבת רעג‬
‫(רמב‪-‬רנט) שבת (רסז‪-‬רפ) (רפא‪-‬רצג) (רצד‪-‬ש) (שא‪-‬שז) (שח‪-‬שיג) (שיד‪-‬שכא) (שכב‪-‬שכד) עכו"ם גופו וממונו ותולדות (שמג)‬
‫(שכה) (שכו‪-‬שלה) (שלו‪-‬שמב)‬ ‫(ג) כשהוא עב ורחב בראשו ‪ -‬המ"א מחמיר אפילו היה הברזל עב ורחב בראשו‬
‫ולא היה לו חוד‪ ,‬דלא גרע מגב הסכין‪{ .‬ס"ק כו}‪ .‬וע"כ נכון ליזהר שיעשה הברזל‬

‫שלפני בהכ"נ שמקנחין בו המנעלים עב ורחב ולא חד‪{ .‬ס"ק לח}‪.‬‬
‫(ד) מה הדין במקנח בנחת‪ ,‬ומ"ט ‪ -‬אם הוא מקנח בנחת אין להחמיר בכ"ז‪ ,‬דלא‬
‫שייך בזה החשש דממחק העור‪ ,‬ובפרט אם הטיט לח בודאי אין להחמיר‪{ .‬ס"ק‬

‫כו}‪.‬‬
‫(ה) האם יש לחלק בין טיט לח ליבש ‪ -‬הב"ח אוסר לקנח מנעליו אף בכותל משום‬
‫חשש ממחק‪ ,‬והמאירי מחלק בין טיט יבש ללח‪ ,‬דביבש בעי לגרור היטב ושייך‬
‫ממחק‪ ,‬אבל בלח דאינו רק קינוח בעלמא אינו ממחק להעור ומותר לקנח בכל‬
‫גווני‪ .‬ולדינא‪ ,‬בטיט לח בודאי אין לחוש לחומרת הב"ח‪ ,‬כיון דגם המאירי מסכים‬
‫להתיר בזה‪ ,‬וגם יש דעת הכל בו המובא בב"י דמתיר בלח אפילו בגרירה בגב סכין‬
‫וכ"ש בזה‪ .‬ואפילו בטיט יבש הרוצה להקל כדעת הב"י וסייעתו דבקינוח בכותל‬
‫לא שייך חשש ממחק בודאי אין למחות בידו‪ ,‬אך לכתחלה נכון ליזהר בטיט יבש‬
‫מטעם אחר והוא הי"א שבסעיף ז' דיש בו חשש טוחן‪ ,‬וכ"כ הפמ"ג‪[ ,‬וכתב שבטיט‬

‫שעל רגלו יש להקל לקנח בכותל אפילו בטיט יבש‪ ,‬משום צערא דגופא‪ .‬וה"ה דמותר לרחוץ‬

‫טיט היבש שע"ג רגלו יחף במים ולא הוי כגיבול דכלאחר יד הוא ובמקום צערא לא גזרו]‪{ .‬ד"ה‬
‫או על מנעליו}‪.‬‬

‫סעיף ח‬
‫ג‪ .‬גירוד מנעל בסכין או בצפורן‪ ,‬מה הדין‪ ,‬ומדוע ‪ -‬אין מגרדין מנעל‪ ,‬בין חדש בין ישן‪,‬‬

‫מפני שקולף העור והוי ממחק (שו"ע)‪ .‬והיינו אפילו בגב הסכין‪{ .‬ס"ק לח}‪.‬‬
‫ד‪ .‬האם יש לחלק בזה בין טיט לח ליבש ומ"ט ‪ -‬בב"י הביא דעת הכל בו דדוקא בטיט‬
‫היבש‪ ,‬לפי שמתקנו בגרירתו‪ ,‬אבל טיט לח מגררין‪ ,‬שאין בו תיקון בכך‪ .‬וכתב‬
‫עליו הב"י דלפי הי"א המובא לעיל בשו"ע בס"ז ע"כ דמגרדין בטיט לח‪ ,‬ואפ"ה‬
‫השמיטוה הרי"ף והפוסקים‪ ,‬ש"מ דבכל גווני אין מגרדין‪ .‬אבל שיטה זו לא‬
‫הביאוה בשו"ע רק בשם י"א‪ ,‬ולשארי פוסקים אפשר דס"ל ג"כ כהכלבו‪ .‬והב"ח‬
‫השיג על הכל בו‪ .‬ובחנם הרעיש עליו‪ .‬ואף המאירי ס"ל כהכלבו‪ .‬ויש לסמוך על‬
‫דבריהם היכא דיש עוד צד להיתר‪ ,‬כגון בקינוח בנחת או בכותל אפילו לדעת‬

‫המחמירין‪{ .‬ד"ה אין מגרדין}‪.‬‬

‫הולך‬
‫במדבר‬

‫(שמד)‬