Page 276 - IYUN
P. 276
עיון ההלכה רעו
ואפילו אם היה איזה לכלוך על המטפחת שרי ,הואיל והניגוב דרך לכלוך הוא.
{ד"ה דלא אמרינן}.
ב .בגד שהטיל עליו תינוק מי רגלים; (א) לנגב ידיו -מותר לנגב ידיו בבגד שהטיל בו
תינוק מי רגלים ,כדי לבטלם ,שאין זה רק דרך לכלוך בעלמא[ .וכגון שהמ"ר מועטים
וסגי ליה לבטלו בקינוח ידים] .ואין מתירין אלא משום דכונתו רק כדי לבטלן ולא
לכבס וללבן הבגד{ .ס"ק נג}.
(ב) ליתן מים -אסור ליתן מים ממש על המי רגלים כדי לבטלם (רמ"א) .ואפילו
ליטול ידיו עליהם אף דנעשים שופכים ,מ"מ כיון שאין בהם לכלוך חזו לכיבוס.
ואף דאין מכוין לכבס רק לבטל המי רגלים ,מ"מ פסיק רישא הוא ,דשרייתו זהו
כיבוסו{ .ס"ק נה}.
ג .בגד שיש עליו צואה -אסור אפילו ע"י ניגוב הידים ,דאע"פ שהוא דרך לכלוך ,מ"מ
כיבוס הוא ,דהבגד היה מלוכלך יותר מקודם ועתה מעבירו{ .ס"ק נג ועי' אות סט}.
ד .שמא יסחוט( :א) במים מרובים -לנגב בדבר שדרך להקפיד על המים הבלועים בו,
אסור מטעם שמא יבוא לידי סחיטה{ .ס"ק נא}.
(ב) במים מועטים -בפמ"ג הכריע דדוקא במים מרובים ,אבל במים מועטים
כמו שמצוי ע"י סיפוג הידים ,לא חיישינן לסחיטה כלל ,וכ"פ הא"ר ותו"ש להקל
בסיפוג הידים{ .ס"ק נא}.
(ג) מים מרובים שעל השולחן -לכו"ע אסור לקנחו בבגד שמקפיד עליו ,שמא
יבוא לידי סחיטה{ .ס"ק נא}.
ה .מטפחות תחת התינוק בעריבה כשרוחצים אותו [ביו"ט] ,וא"א בלא זה( :א) בנקיים
ומכובסים -יש להתיר ,דלדעה הראשונה אין בהם משום כיבוס ,ואף לדעת היש
אוסרין אף בנקיים אפשר דדרך לכלוך הוא ,ואף אם נימא דאין זה דרך לכלוך,
מ"מ כיון דנקיים הם בודאי אינו רוצה כלל בכיבוסן ,וכל כונתו רק כדי להציע תחת
התינוק ,והוי הכיבוס מלאכה שאצל"ג דאינו אסור לכמה פוסקים אלא מדרבנן,
ותינוק זה הוי כחולה שאין בו סכנה אם הוא רגיל ברחיצה ,דיש להתיר איסור
דרבנן בשבילו[ .ומטעם זה אין לאסור משום שמא יסחוט ,כיון דדיינינן ליה כחולה ,ובלבד
שיזהר שלא יסחוט] .וטוב שינתן לתוך המים ע"י א"י אם באפשר{ .בד"ה דלא אמרינן}.
(ב) במלוכלכין -הפמ"ג רצה להתיר בשעת הדחק אף במלוכלכים ,משום דהוי
מלאכה שאצל"ג דאין כונתו בשביל הכיבוס רק להציע תחת הקטן .ולא נהירא,