Page 279 - IYUN

‫ערב שבת כניסת ליל שבת יום השבת הבדלה צרכי שבת מוקצה מלאכות צרכי מאכל מלאכת שמירת גזירות קטן‬ ‫(רס‪-‬רסו)‬ ‫עיון ההלכה ‪ ‬סימי שג ‪ -‬דיני תכשיטי אשה רעט‬
‫(רמב‪-‬רנט) שבת (רסז‪-‬רפ) (רפא‪-‬רצג) (רצד‪-‬ש) (שא‪-‬שז) (שח‪-‬שיג) (שיד‪-‬שכא) (שכב‪-‬שכד) עכו"ם גופו וממונו ותולדות (שמג)‬
‫(שכה) (שכו‪-‬שלה) (שלו‪-‬שמב)‬ ‫סימן שג ‪ -‬דיני תכשיטי אשה‬

‫סעיף א‬

‫א[ תכשיטים שצריכה להסירם בשעת טבילה‪:‬‬
‫א‪ .‬מהו החשש ‪ -‬לא תצא אשה בחוטי צמר ולא בחוטי פשתן ולא ברצועות‪,‬‬
‫שבראשה‪ ,‬מפני שצריכה להסירם בשעת טבילה‪ ,‬חיישינן שמא תוליכם ד' אמות‬
‫ברשות הרבים (שו"ע)‪ .‬והיינו דלמא מתרמי טבילה של מצוה ותוכרח להסירם‬
‫מפני חציצה ואתיא לאתויינהו ד"א‪[ .‬ולא פלוג רבנן‪ ,‬ואפילו זקנה ובתולה לא תצא]‪.‬‬

‫{ס"ק ב}‪.‬‬
‫ב‪ .‬בדברים שהם עיקר מלבושיה‪ .‬ומ"ט ‪ -‬לא חיישינן להכי‪ ,‬דאין דרכה לילך בלעדם‪,‬‬

‫ובודאי תלבשם אחר הטבילה‪{ .‬ס"ק ג}‪.‬‬
‫ג‪ .‬בקלועות בשערה ‪ -‬מותר‪ ,‬דליכא למיחש דלמא אתיא לאתויינהו‪ ,‬דהא אסורה‬
‫לסתור קליעת שערה כמ"ש בסכ"ו‪ ,‬ויש מי שאוסר‪ ,‬וטעמו דדלמא כשתתרמי‬
‫לה טבילה של מצוה תסתור הקליעה ע"י א"י ותוציא החוטין ואתיא אח"כ‬

‫לאתויינהו‪{ .‬שו"ע וס"ק ד}‪.‬‬
‫ד‪ .‬העשויים מעשה אריגה‪( :‬א) באיזה אופן מותר ‪ -‬הני לא מיהדקי שפיר ולא חייצי‪.‬‬
‫ועיין יו"ד סימן קצח דדוקא כשמעשה אריגה היו חלולים אז א"צ להסירם‪{ .‬ס"ק‬

‫ה}‪.‬‬
‫(ב) במטונפות או מוזהבים ומ"ט – אסור‪ .‬דאז מסירן כדי שלא יתטנפו במים‬
‫(רמ"א)‪ .‬דכשהחוטין מטונף בטיט ורפש המים ממחים את הטיט ומלכלך בשרן‬
‫בעלייתן מן הטבילה וע"כ דרכה להסיר מתחלה‪ ,‬וכיון דשקיל לה משום טנוף‬
‫אתיא לאתויינהו‪ .‬וכן כשהחוטין מוזהבין ג"כ מסירתם קודם הטבילה כדי שלא‬
‫יתטנפו החוטין מהמים ואתיא אח"כ לאתויינהו‪ .‬וי"א דמחוייבת בכל זה להסיר‬
‫קודם הטבילה משום חציצה‪ ,‬כיון שמקפדת עליהן‪ ,‬אבל פשטיה דלישניה‬

‫דהרמ"א לא משמע כן‪{ .‬ס"ק ו ואות ג‪ -‬ד}‪.‬‬

‫סעיף ב‬
‫ה‪ .‬דין חוטים וקטלא שבצווארה‪( :‬א) משום שחוצצין בטבילה‪ ,‬ומ"ט ‪ -‬מותר לצאת‬
‫בחוטין שבצוארה‪ ,‬שהם רפוים [שאינה מהדקן בחוזק שאינה חונקת עצמה] וא"צ‬

‫הולך‬
‫במדבר‬

‫(שמד)‬