Page 296 - IYUN
P. 296
עיון ההלכה רצו
משום דהוי טרחא שלא לצורך .והגר"א כתב דלדעת רש"י גם על הסוס וכן לכל
הבהמות מותר ליתן מרדעת בחצר ,דגם להם יש צער צינה ומועיל החימום.
וכ"ז בסתמא ,אבל בשעה שהקור גדול ואנו רואים שמזיק לסוס ,וכן בימות החמה
שהזבובים רבים ומצערים לסוס ,לכו"ע מותר להניח בחצר המרדעת או שאר בגד
עליו ,דלא גרע מחמור ,ובלבד שיהיה זהיר שלא יסמוך עצמו על הבהמה בשעת
הכיסוי{ .ס"ק לב}.
ד .להסיר המרדעת [בין מחמור ובין מסוס] ,ומ"ט -אסור ,דהוי טרחא שלא לצורך ,כיון
דלית ליה צער אם לא יסירנה ,ואפילו אם כבר נתחממה ע"י משאוי שנשאה
מבע"י (שו"ע וס"ק לג) .והגר"א כתב דדעת רש"י דמן הסוס [וה"ה מכל בהמות] מותר
להסיר המרדעת וכן האוכף ,וכ"מ בפשטות{ .ס"ק לג וד"ה ולהסיר}.
ו[ אוכף:
א .מה הדין להניח אוכף בחצר( :א) לחמור -אסור (שו"ע) .ודעת הא"ר להורות כהטור
דנתינת אוכף על חמור מותר כמו מרדעת ,אבל מהגר"א משמע שמסכים עם
השו"ע{ .ד"ה ואוכף אסור}.
(ב) לסוס -אסור (שו"ע).
ב .ליטול אוכף -אסור ,בין לחמור ובין לסוס {שו"ע וס"ק לה}.
סעיף ט
ג .ליטול אוכף לצרכה ,כגון לצננה( :א) בידו ,ומ"ט -אוכף שע"ג חמור שבא מן הדרך
ונתיגע וצריך להסירו לצננו ,לא יטלנו בידו (שו"ע) ,דאף דיש לחמור עונג בהסרתו,
מ"מ כיון דל"ל צער אם לא יסירנו ,אסור{ .ס"ק לו}.
(ב) להתיר החבל מתחתיו שיפול מאליו -מתיר החבל מתחתיו ומוליכו ומביאו
בחצר והוא נופל מאליו (שו"ע).
סעיף י
ז[ דבר שאינו אלא לתענוג הבהמה:
שלא לצורך ,כגון לתלות לה טרסקל ,מי שרי( :א) לתלות -אין תולין לחמור
