Page 377 - IYUN
P. 377
ערב שבת כניסת ליל שבת יום השבת הבדלה צרכי שבת מוקצה מלאכות צרכי מאכל מלאכת שמירת גזירות קטן (רס-רסו) עיון ההלכה סימי שיח -דיי המבשל בשבת שעז
(רמב-רנט) שבת (רסז-רפ) (רפא-רצג) (רצד-ש) (שא-שז) (שח-שיג) (שיד-שכא) (שכב-שכד) עכו"ם גופו וממונו ותולדות (שמג)
(שכה) (שכו-שלה) (שלו-שמב) שלא נשתנה הדבר מכמות שהיה ,אם בשוגג ,מותר אפילו לו ואפילו בו ביום ,ואם
במזיד ,אסור אפילו לאחרים עד מו"ש מיד ,ומ"מ יש להחמיר בכל איסורי תורה
כמו מבשל{ .ד"ה אחת משאר מלאכות}.
(ב) הנוטע או זורע בשבת – לדעת השו"ע דפסק כר"י דבשוגג מותר ליהנות
במו"ש ,זהו בכל מלאכות דמנכר הקנס שקנסו חז"ל שלא ליהנות בו ביום עד
מו"ש ,אבל בנוטע בשבת ,וה"ה בזורע ,דבלא"ה אין יכול ליהנות לאלתר ,שוגג
שוה למזיד ,דבשניהם צריך לעקור הנטיעה{ .ד"ה אחת משאר מלאכות}.
סעיף ב
ד[ נעשה לחולה:
א .השוחט בשבת ,האם מותר לבריא לאכול ממנו [חי] ,ומ"ט – מותר( .שו"ע) ,כיון
דעיקר השחיטה לצורך החולה ,דאי אפשר לכזית בשר בלא שחיטה ,ולא שייך
בזה שמא ירבה בשבילו[ .ובלא מליחה ,דאסור למלוח בשבת .והדחה בעי משום דם בעין,
משא"כ דם הבלוע בו ליכא איסור כ"ז שלא פירש]{ .ס"ק ט-י}.
[ולא הוי מוקצה .דהא אנן קיי"ל כר' שמעון דלית לו מוקצה אלא היכי דדחיה בידים ,כגון נר
שהדליקו עליו באותו שבת ,דדחיה בידים שלא להשתמש בו באותה שבת כיון שהדליק בו ,אבל
גבי בהמה לא דחיה בידים]{ .ס"ק ח}.
ב .המבשל או שעשה שאר מלאכה ,האם מותר( :א) לבריא ,ומ"ט –אסור ,דחיישינן
שמא ירבה בשבילו (שו"ע) .וטעימה אם התבשיל יפה בשביל החולה ,מותר גם
בשבת{ .ס"ק יא}.
(ב) לחולה שאיב"ס – אסור ,דחיישינן שמא ירבה בשבילו (שו"ע) .דגם הוא כבריא
לענין זה שאסור מן התורה לבשל עבורו ע"י ישראל ,וחישינן שאם נתירו לאכול
מזה שמא ירבו בשבילו{ .ס"ק יב} .ולפ"ז אפילו אין עו"ג לבשל עבורו ,ג"כ אסור
לאכול מזה .ובפ"מ מפקפק בזה {אות יט}.
(ג) במו"ש – מותר מיד ,ולא בעינן לזה בכדי שיעשה{ .ס"ק יא}.
ג .בישל ע"י א"י( :א) בשבת – אסור לבריא (רמ"א).
(ב) במוצאי שבת – מותר מיד .דכיון דהא"י בישל בהיתר ,לא בעי להמתין בכדי
שיעשו[ .וגם לא גזרו בזה משום בישולי א"י (הגר"א)]{ .ס"ק יד}.
ד .קצץ פירות מן המחובר לחולה בשבת( :א) כשהפרי גדל והולך בשבת ,ומ"ט – אפי'
היה חולה מבע"י[ ,והיה דעתו מבעו"י לקצוץ הפרי בשבת] ,אסור לבריא בשבת ,משום
הולך
במדבר
(שמד)