Page 377 - IYUN
P. 377

‫ערב שבת כניסת ליל שבת יום השבת הבדלה צרכי שבת מוקצה מלאכות צרכי מאכל מלאכת שמירת גזירות קטן‬                    ‫(רס‪-‬רסו)‬                   ‫עיון ההלכה ‪ ‬סימי שיח ‪ -‬דיי המבשל בשבת שעז‬
  ‫(רמב‪-‬רנט) שבת (רסז‪-‬רפ) (רפא‪-‬רצג) (רצד‪-‬ש) (שא‪-‬שז) (שח‪-‬שיג) (שיד‪-‬שכא) (שכב‪-‬שכד) עכו"ם גופו וממונו ותולדות (שמג)‬
                                                                                                               ‫(שכה) (שכו‪-‬שלה) (שלו‪-‬שמב)‬  ‫שלא נשתנה הדבר מכמות שהיה‪ ,‬אם בשוגג‪ ,‬מותר אפילו לו ואפילו בו ביום‪ ,‬ואם‬
                                                                                                                                          ‫במזיד‪ ,‬אסור אפילו לאחרים עד מו"ש מיד‪ ,‬ומ"מ יש להחמיר בכל איסורי תורה‬

                                                                                                                                                                                    ‫כמו מבשל‪{ .‬ד"ה אחת משאר מלאכות}‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫(ב) הנוטע או זורע בשבת – לדעת השו"ע דפסק כר"י דבשוגג מותר ליהנות‬
                                                                                                                                          ‫במו"ש‪ ,‬זהו בכל מלאכות דמנכר הקנס שקנסו חז"ל שלא ליהנות בו ביום עד‬
                                                                                                                                          ‫מו"ש‪ ,‬אבל בנוטע בשבת‪ ,‬וה"ה בזורע‪ ,‬דבלא"ה אין יכול ליהנות לאלתר‪ ,‬שוגג‬

                                                                                                                                                     ‫שוה למזיד‪ ,‬דבשניהם צריך לעקור הנטיעה‪{ .‬ד"ה אחת משאר מלאכות}‪.‬‬

                                                                                                                                                                            ‫סעיף ב‬

                                                                                                                                                                                                     ‫ד[ נעשה לחולה‪:‬‬
                                                                                                                                          ‫א‪ .‬השוחט בשבת‪ ,‬האם מותר לבריא לאכול ממנו [חי]‪ ,‬ומ"ט – מותר‪( .‬שו"ע)‪ ,‬כיון‬
                                                                                                                                          ‫דעיקר השחיטה לצורך החולה‪ ,‬דאי אפשר לכזית בשר בלא שחיטה‪ ,‬ולא שייך‬
                                                                                                                                          ‫בזה שמא ירבה בשבילו‪[ .‬ובלא מליחה‪ ,‬דאסור למלוח בשבת‪ .‬והדחה בעי משום דם בעין‪,‬‬

                                                                                                                                                                    ‫משא"כ דם הבלוע בו ליכא איסור כ"ז שלא פירש]‪{ .‬ס"ק ט‪-‬י}‪.‬‬

                                                                                                                                          ‫[ולא הוי מוקצה‪ .‬דהא אנן קיי"ל כר' שמעון דלית לו מוקצה אלא היכי דדחיה בידים‪ ,‬כגון נר‬
                                                                                                                                          ‫שהדליקו עליו באותו שבת‪ ,‬דדחיה בידים שלא להשתמש בו באותה שבת כיון שהדליק בו‪ ,‬אבל‬

                                                                                                                                                                                         ‫גבי בהמה לא דחיה בידים]‪{ .‬ס"ק ח}‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫ב‪ .‬המבשל או שעשה שאר מלאכה‪ ,‬האם מותר‪( :‬א) לבריא‪ ,‬ומ"ט –אסור‪ ,‬דחיישינן‬
                                                                                                                                          ‫שמא ירבה בשבילו (שו"ע)‪ .‬וטעימה אם התבשיל יפה בשביל החולה‪ ,‬מותר גם‬

                                                                                                                                                                                                        ‫בשבת‪{ .‬ס"ק יא}‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫(ב) לחולה שאיב"ס – אסור‪ ,‬דחיישינן שמא ירבה בשבילו (שו"ע)‪ .‬דגם הוא כבריא‬
                                                                                                                                          ‫לענין זה שאסור מן התורה לבשל עבורו ע"י ישראל‪ ,‬וחישינן שאם נתירו לאכול‬
                                                                                                                                          ‫מזה שמא ירבו בשבילו‪{ .‬ס"ק יב}‪ .‬ולפ"ז אפילו אין עו"ג לבשל עבורו‪ ,‬ג"כ אסור‬

                                                                                                                                                                                ‫לאכול מזה‪ .‬ובפ"מ מפקפק בזה {אות יט}‪.‬‬
                                                                                                                                                           ‫(ג) במו"ש – מותר מיד‪ ,‬ולא בעינן לזה בכדי שיעשה‪{ .‬ס"ק יא}‪.‬‬

                                                                                                                                                                         ‫ג‪ .‬בישל ע"י א"י‪( :‬א) בשבת – אסור לבריא (רמ"א)‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫(ב) במוצאי שבת – מותר מיד‪ .‬דכיון דהא"י בישל בהיתר‪ ,‬לא בעי להמתין בכדי‬

                                                                                                                                                                ‫שיעשו‪[ .‬וגם לא גזרו בזה משום בישולי א"י (הגר"א)]‪{ .‬ס"ק יד}‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫ד‪ .‬קצץ פירות מן המחובר לחולה בשבת‪( :‬א) כשהפרי גדל והולך בשבת‪ ,‬ומ"ט – אפי'‬
                                                                                                                                          ‫היה חולה מבע"י‪[ ,‬והיה דעתו מבעו"י לקצוץ הפרי בשבת]‪ ,‬אסור לבריא בשבת‪ ,‬משום‬

‫הולך‬
  ‫במדבר‬

      ‫(שמד)‬
   372   373   374   375   376   377   378   379   380   381   382