Page 378 - IYUN

‫‪ ‬עיון ההלכה‬ ‫שעח‬

‫שגדל והולך בשבת [ואין הכנה מועלת כלל במחובר כיו"ב]‪ ,‬ויש בו משום מוקצה {רמ"א‬
‫וס"ק טו}‪.‬‬

‫(ב) בפרי שנגמר קודם שבת – מועלת בו הכנה אף על פי שהוא מחובר‪{ .‬ס"ק טו}‪.‬‬
‫(ג) בחולה שנחלה בשבת – אסור בכל גווני ליהנות לבריא‪ ,‬משום מוקצה דמחובר‪.‬‬

‫{ס"ק טו}‪.‬‬

‫סעיף ג‬

‫ה[ תולדת חמה‪:‬‬
‫א‪ .‬מה הדין לבשל בה‪ ,‬ומ"ט – אסור‪ ,‬גזירה אטו תולדת האור (שו"ע)‪.‬‬
‫ב‪ .‬בדיעבד‪ ,‬להשתמש במה שנתבשל – אפילו בדיעבד אסור‪{ .‬ס"ק יח}‪.‬‬
‫ג‪ .‬ליהנות לאחר השבת‪ ,‬לאחרים או למבשל עצמו ‪ -‬אפשר דלאחר שבת מותר אף‬

‫למבשל עצמו‪{ .‬ס"ק יח}‪.‬‬
‫ד‪ .‬להשהות על תולדת חמה – מותר {ס"ק כ}‪[ .‬וברע"א מצדד דגם על תולדת אור מותר‪{ .‬ד"ה‬

‫ואפילו}]‪.‬‬
‫ה‪ .‬להטמין בשבת ביצה‪ ,‬בחול או באבק דרכים שהוחמו מכח חמה –אסור (שו"ע)‪,‬‬

‫ואפילו אם הביצה צלויה כ"צ‪{ .‬ד"ה להטמינה}‪.‬‬
‫ו‪ .‬להטמינה מבעו"י – אסור‪ .‬דחול הוא דבר המוסיף הבל‪ ,‬ואסור להטמין בו אפילו‬
‫מבע"י‪ .‬ורע"א הביא בשם הרשב"א דמותר להטמין בו מבע"י‪ ,‬דכל שהוחם בע"ש‬
‫מן החמה מצטנן לגמרי בליל שבת‪{ .‬ס"ק יט}‪[ .‬ואף דחול מקרי מוסיף הבל‪ ,‬היינו בתבשיל‬

‫רותח‪ ,‬אבל לא בתבשיל צונן‪{ .‬עי' אות כד}]‪.‬‬

‫סעיף ד‬

‫ו[ בישול אחר בישול‪:‬‬
‫א‪ .‬ביש בו מרק‪( :‬א) להעמידו נגד המדורה או במקום חם שהיס"ב – יש בו משום‬
‫בישול אם נצטנן (שו"ע)‪ .‬דבדבר לח כיון שאזיל חמימותו ונצטנן‪ ,‬בטל ממנו שם‬
‫בישולו הראשון‪{ .‬ס"ק כט}‪ .‬הגה‪ :‬וי"א דוקא אם מצטמק ויפה לו (רמ"א)‪ .‬אבל אם‬
‫מצטמק ורע לו‪ ,‬מותר להניח סמוך למדורה אפילו במקום שהיס"ב {ס"ק כה}‪.‬‬
‫ואף דסתם המחבר‪ ,‬מ"מ יש בזה פלוגתא דרבוותא‪ ,‬אך דהמחבר סתם להחמיר‪.‬‬