Page 382 - IYUN
P. 382

‫‪ ‬עיון ההלכה‬  ‫שפב‬

‫שהיס"ב (רמ"א)‪ .‬פי' שאין נותנים לחם במרק של הטשאלינ"ט בקערה שהיא כלי‬
                   ‫שני וכ"ש שיזהר שלא לערות עליהם מכלי ראשון {ס"ק מה}‪.‬‬
                               ‫(ב) בכלי שלישי – מצדד הפמ"ג להקל‪{ .‬ס"ק מז}‪.‬‬

‫(ג) בכלי שני שהיד נכוית בו – בח"א כתב דהיכא שהיד נכוית בו‪ ,‬לכו"ע מבשל‬
                                                    ‫אפילו בכלי שני‪{ .‬ס"ק מח}‪.‬‬

       ‫(ד) בדיעבד ‪ -‬אפילו בכ"ר אין לאסור‪ ,‬דיש לסמוך איש מקילין‪{ .‬ס"ק מו}‪.‬‬
‫ז‪ .‬ליתן חתיכות בצלים לתוך המרק שבקערה – לא ישימו רק אחר שלא תהיה היד‬
‫סולדת בהמרק‪ ,‬דבלחם יש קולא מחמת שנאפה כבר ואפ"ה נזהרים‪ ,‬כ"ש בבצלים‬

                      ‫שצריך ליזהר‪ ,‬כי אין אנו בקיאין במידי דמקרי רכיך וכנ"ל‪.‬‬
‫וכ"ש לפי מה שנוהגין ליתן הבצלים לתוך התבשיל שהוא דבר גוש‪ ,‬בודאי יש‬

       ‫ליזהר בזה‪ ,‬דיש פוסקים שסוברים דדבר גוש שמונח בכלי שני דינו ככ"ר‪.‬‬
‫ואפילו אם ימתין עד שיהיה המרק שבקערה אין היד סולדת בו‪ ,‬מ"מ יזהר שלא‬
‫ישפוך אח"כ על שיורי בצלים שנשאר בקערה מן המרק שבקדרה אם היד סולדת‬

             ‫בהן‪ ,‬דעירוי מבשל כדי קליפה‪ ,‬ויש בזה חשש דאורייתא‪{ .‬ס"ק מה}‪.‬‬
‫ח‪ .‬הנוהגין לערות על הפת מכ"ר מחמין העשויים מרגלי בהמה – לא יפה הם עושין‪,‬‬
‫דאפילו אם לא יתן הפת בתחלה עד שיערה המרק תחלה בכלי כדי שיעשה כ"ש‪,‬‬
‫הלא כתב רמ"א דיש ליזהר בזה‪ .‬אלא אם רוצה ליתן פת ימתין עד שלא יהיה היד‬
‫סולדת במרק‪ .‬או שלכה"פ ישאב בכף מן הקדרה‪ ,‬כדי שתהיה הקערה כלי שלישי‪.‬‬
‫וכ"ש אם רוצה ליתן בצלים ושומים לתוך החמין האלו‪ ,‬בודאי יזהר מאד לעשות‬
‫כן‪ ,‬דאם יערה עליהם מכלי ראשון שהיס"ב יש בזה חשש אב מלאכה וכנ"ל‪{ .‬ס"ק‬

                                                                         ‫מה}‪.‬‬

                                  ‫סעיף ו‬

                                                ‫ט[ כלי שיש בו דבר לח חם‪:‬‬
‫א‪ .‬באיזה אופן מותר להניחו ע"ג קדירה הטמונה כדי שלא יצטנן‪( :‬א) לשיטת המחבר‬
‫– כלי שיש בו דבר חם שהיד סולדת בו‪ ,‬מותר (שו"ע)‪ ,‬דהמחבר אזיל לשיטתיה‬
‫בס"ד דאם נצטנן קצת עד שאין היד סולדת בו‪ ,‬יש בו עוד משום בישול‪{ .‬ס"ק מט}‪.‬‬
‫(ב) לשיטת הרמ"א – לפי מה שכתב רמ"א בהג"ה בסט"ו דנוהגים להתיר אם לא‬

                            ‫נצטנן לגמרי‪ ,‬א"כ לא בעינן יד סולדת בו‪{ .‬ס"ק מט}‪.‬‬
‫ב‪ .‬בלא נתבשל כל צרכו – מותר‪ ,‬ואפילו לא נתבשל כל צרכו דאמרינן לעיל בס"ד דיש‬
   377   378   379   380   381   382   383   384   385   386   387