Page 379 - IYUN
P. 379
ערב שבת כניסת ליל שבת יום השבת הבדלה צרכי שבת מוקצה מלאכות צרכי מאכל מלאכת שמירת גזירות קטן (רס-רסו) עיון ההלכה סימי שיח -דיי המבשל בשבת שעט
(רמב-רנט) שבת (רסז-רפ) (רפא-רצג) (רצד-ש) (שא-שז) (שח-שיג) (שיד-שכא) (שכב-שכד) עכו"ם גופו וממונו ותולדות (שמג)
(שכה) (שכו-שלה) (שלו-שמב) והגר"א לא הכריע בין השיטות{ .ד"ה יש בו} .והב"ח פסק כסברא ראשונה דאין
חילוק בזה .וכ"מ בבהגר"א .ודלא כהט"ז שמצדד להורות כהי"א {ס"ק כה ואות לו}.
(ב) להעמידו על האש ממש או לתנור שאינו גרוף – לכו"ע אסור עכ"פ מדרבנן
אפילו רותח ממש{ .ד"ה יש בו}.
(ג) לערב אותו בתבשיל רותח בכלי שני -יש להקל{ .ס"ק כג}.
ב .ביבש( :א) בכלי ראשון רותח -מותר לשרותו בחמין בשבת{ .שו"ע} .אפילו בכלי
ראשון רותח כדי שיהיה נימוח שם ויהיה דבר לח דאין בישול אחר בישול {ס"ק
לג}.
(ב) לכלי ראשון שעומד ע"ג האש – לא יתנו מפני דיש מחמירין דעל האש יש
בישול אחר בישול .ועוד דיש בזה משום חשש חזרה{ .ס"ק לג ואות מו}.
ג .בנשרה בע"ש בכלי ראשון שהיס"ב( :א) לשרותו בכ"ר – אסור לשרותו בחמין
שהיס"ב בשבת ,דאע"ג דאין כאן תוספת בישול ,מ"מ כ"ז שלא נתבשל ממש אלא
היה בכלי ראשון ,ניתוסף בו קצת בישול כשמניחו פעם שני בחמין ,ויש מקילין
בדבר .ודעת הפמ"ג דהמקילין מיירי בדבר שדרכו וטבעו קל להגמר בישולו אף
בכלי ראשון שהוסר מן האש ,אבל דבר שאין דרכו להתבשל לגמרי בכלי ראשון
לכו"ע אסור ,וטוב להחמיר בכל גוונא ע"ש{ .ס"ק לא}.
(ב) לשרותו בכלי שני – אף שהיס"ב יש להקל בכל גוונא ,כיון שבע"ש נשרה
בחמין שהיס"ב{ .ס"ק לא}.
ד .מה נחשב 'נצטנן'( :א) לדעת השו"ע – היינו שאין היד סולדת בו אף שהוא קצת
חם עדיין ,אבל אם היד סולדת בו ,אף שנצטנן מרתיחתו לא שייך בו בישול עוד,
דבכלל רותח הוא ואין בישול אחר בישול{ .ס"ק כד}.
(ב) לשיטת הרמ"א [סעי' טו] – כל זמן שלא נצטנן לגמרי ,נהגו להקל דאין בו
משום בישול{ .ס"ק כד}.
(ג) הורק בכלי שני ,והיד סולדת בו -יש לומר דדינו כמו נצטנן ויש בו עתה משום
בישול {ד"ה אם}.
ה .נתבשל כמאכל בן דורסאי( :א) האם יש בזה בישול אחר בישול לגמור הבישול –
ה"ה יותר עד שיגמר בישולו שייך בו בשול מן התורה (שו"ע וס"ק כו) .ואף דהיה
יכול לאכול ע"י הדחק מתחלה את התבשיל ,וחייב על שיעור כמאב"ד משום
מבשל ,מ"מ המסייע לגמור כל צרכי בישולו ,גם הוא בשם מבשל יקרא מן התורה
{ד"ה שייך} .ופשוט דאפי' ע"י א"י אסור לגמור הבישול{ .ס"ק כז}.
הולך
במדבר
(שמד)