Page 379 - IYUN

‫ערב שבת כניסת ליל שבת יום השבת הבדלה צרכי שבת מוקצה מלאכות צרכי מאכל מלאכת שמירת גזירות קטן‬ ‫(רס‪-‬רסו)‬ ‫עיון ההלכה ‪ ‬סימי שיח ‪ -‬דיי המבשל בשבת שעט‬
‫(רמב‪-‬רנט) שבת (רסז‪-‬רפ) (רפא‪-‬רצג) (רצד‪-‬ש) (שא‪-‬שז) (שח‪-‬שיג) (שיד‪-‬שכא) (שכב‪-‬שכד) עכו"ם גופו וממונו ותולדות (שמג)‬
‫(שכה) (שכו‪-‬שלה) (שלו‪-‬שמב)‬ ‫והגר"א לא הכריע בין השיטות‪{ .‬ד"ה יש בו}‪ .‬והב"ח פסק כסברא ראשונה דאין‬
‫חילוק בזה‪ .‬וכ"מ בבהגר"א‪ .‬ודלא כהט"ז שמצדד להורות כהי"א {ס"ק כה ואות לו}‪.‬‬
‫(ב) להעמידו על האש ממש או לתנור שאינו גרוף – לכו"ע אסור עכ"פ מדרבנן‬

‫אפילו רותח ממש‪{ .‬ד"ה יש בו}‪.‬‬
‫(ג) לערב אותו בתבשיל רותח בכלי שני ‪ -‬יש להקל‪{ .‬ס"ק כג}‪.‬‬
‫ב‪ .‬ביבש‪( :‬א) בכלי ראשון רותח ‪ -‬מותר לשרותו בחמין בשבת‪{ .‬שו"ע}‪ .‬אפילו בכלי‬
‫ראשון רותח כדי שיהיה נימוח שם ויהיה דבר לח דאין בישול אחר בישול {ס"ק‬

‫לג}‪.‬‬
‫(ב) לכלי ראשון שעומד ע"ג האש – לא יתנו מפני דיש מחמירין דעל האש יש‬

‫בישול אחר בישול‪ .‬ועוד דיש בזה משום חשש חזרה‪{ .‬ס"ק לג ואות מו}‪.‬‬
‫ג‪ .‬בנשרה בע"ש בכלי ראשון שהיס"ב‪( :‬א) לשרותו בכ"ר – אסור לשרותו בחמין‬
‫שהיס"ב בשבת‪ ,‬דאע"ג דאין כאן תוספת בישול‪ ,‬מ"מ כ"ז שלא נתבשל ממש אלא‬
‫היה בכלי ראשון‪ ,‬ניתוסף בו קצת בישול כשמניחו פעם שני בחמין‪ ,‬ויש מקילין‬
‫בדבר‪ .‬ודעת הפמ"ג דהמקילין מיירי בדבר שדרכו וטבעו קל להגמר בישולו אף‬
‫בכלי ראשון שהוסר מן האש‪ ,‬אבל דבר שאין דרכו להתבשל לגמרי בכלי ראשון‬

‫לכו"ע אסור‪ ,‬וטוב להחמיר בכל גוונא ע"ש‪{ .‬ס"ק לא}‪.‬‬
‫(ב) לשרותו בכלי שני – אף שהיס"ב יש להקל בכל גוונא‪ ,‬כיון שבע"ש נשרה‬

‫בחמין שהיס"ב‪{ .‬ס"ק לא}‪.‬‬
‫ד‪ .‬מה נחשב 'נצטנן'‪( :‬א) לדעת השו"ע – היינו שאין היד סולדת בו אף שהוא קצת‬
‫חם עדיין‪ ,‬אבל אם היד סולדת בו‪ ,‬אף שנצטנן מרתיחתו לא שייך בו בישול עוד‪,‬‬

‫דבכלל רותח הוא ואין בישול אחר בישול‪{ .‬ס"ק כד}‪.‬‬
‫(ב) לשיטת הרמ"א [סעי' טו] – כל זמן שלא נצטנן לגמרי‪ ,‬נהגו להקל דאין בו‬

‫משום בישול‪{ .‬ס"ק כד}‪.‬‬
‫(ג) הורק בכלי שני‪ ,‬והיד סולדת בו ‪ -‬יש לומר דדינו כמו נצטנן ויש בו עתה משום‬

‫בישול {ד"ה אם}‪.‬‬
‫ה‪ .‬נתבשל כמאכל בן דורסאי‪( :‬א) האם יש בזה בישול אחר בישול לגמור הבישול –‬
‫ה"ה יותר עד שיגמר בישולו שייך בו בשול מן התורה (שו"ע וס"ק כו)‪ .‬ואף דהיה‬
‫יכול לאכול ע"י הדחק מתחלה את התבשיל‪ ,‬וחייב על שיעור כמאב"ד משום‬
‫מבשל‪ ,‬מ"מ המסייע לגמור כל צרכי בישולו‪ ,‬גם הוא בשם מבשל יקרא מן התורה‬

‫{ד"ה שייך}‪ .‬ופשוט דאפי' ע"י א"י אסור לגמור הבישול‪{ .‬ס"ק כז}‪.‬‬

‫הולך‬
‫במדבר‬

‫(שמד)‬