Page 379 - IYUN
P. 379

‫ערב שבת כניסת ליל שבת יום השבת הבדלה צרכי שבת מוקצה מלאכות צרכי מאכל מלאכת שמירת גזירות קטן‬                    ‫(רס‪-‬רסו)‬                   ‫עיון ההלכה ‪ ‬סימי שיח ‪ -‬דיי המבשל בשבת שעט‬
  ‫(רמב‪-‬רנט) שבת (רסז‪-‬רפ) (רפא‪-‬רצג) (רצד‪-‬ש) (שא‪-‬שז) (שח‪-‬שיג) (שיד‪-‬שכא) (שכב‪-‬שכד) עכו"ם גופו וממונו ותולדות (שמג)‬
                                                                                                               ‫(שכה) (שכו‪-‬שלה) (שלו‪-‬שמב)‬  ‫והגר"א לא הכריע בין השיטות‪{ .‬ד"ה יש בו}‪ .‬והב"ח פסק כסברא ראשונה דאין‬
                                                                                                                                          ‫חילוק בזה‪ .‬וכ"מ בבהגר"א‪ .‬ודלא כהט"ז שמצדד להורות כהי"א {ס"ק כה ואות לו}‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫(ב) להעמידו על האש ממש או לתנור שאינו גרוף – לכו"ע אסור עכ"פ מדרבנן‬

                                                                                                                                                                                          ‫אפילו רותח ממש‪{ .‬ד"ה יש בו}‪.‬‬
                                                                                                                                                             ‫(ג) לערב אותו בתבשיל רותח בכלי שני ‪ -‬יש להקל‪{ .‬ס"ק כג}‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫ב‪ .‬ביבש‪( :‬א) בכלי ראשון רותח ‪ -‬מותר לשרותו בחמין בשבת‪{ .‬שו"ע}‪ .‬אפילו בכלי‬
                                                                                                                                          ‫ראשון רותח כדי שיהיה נימוח שם ויהיה דבר לח דאין בישול אחר בישול {ס"ק‬

                                                                                                                                                                                                                    ‫לג}‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫(ב) לכלי ראשון שעומד ע"ג האש – לא יתנו מפני דיש מחמירין דעל האש יש‬

                                                                                                                                                    ‫בישול אחר בישול‪ .‬ועוד דיש בזה משום חשש חזרה‪{ .‬ס"ק לג ואות מו}‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫ג‪ .‬בנשרה בע"ש בכלי ראשון שהיס"ב‪( :‬א) לשרותו בכ"ר – אסור לשרותו בחמין‬
                                                                                                                                          ‫שהיס"ב בשבת‪ ,‬דאע"ג דאין כאן תוספת בישול‪ ,‬מ"מ כ"ז שלא נתבשל ממש אלא‬
                                                                                                                                          ‫היה בכלי ראשון‪ ,‬ניתוסף בו קצת בישול כשמניחו פעם שני בחמין‪ ,‬ויש מקילין‬
                                                                                                                                          ‫בדבר‪ .‬ודעת הפמ"ג דהמקילין מיירי בדבר שדרכו וטבעו קל להגמר בישולו אף‬
                                                                                                                                          ‫בכלי ראשון שהוסר מן האש‪ ,‬אבל דבר שאין דרכו להתבשל לגמרי בכלי ראשון‬

                                                                                                                                                                    ‫לכו"ע אסור‪ ,‬וטוב להחמיר בכל גוונא ע"ש‪{ .‬ס"ק לא}‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫(ב) לשרותו בכלי שני – אף שהיס"ב יש להקל בכל גוונא‪ ,‬כיון שבע"ש נשרה‬

                                                                                                                                                                                               ‫בחמין שהיס"ב‪{ .‬ס"ק לא}‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫ד‪ .‬מה נחשב 'נצטנן'‪( :‬א) לדעת השו"ע – היינו שאין היד סולדת בו אף שהוא קצת‬
                                                                                                                                          ‫חם עדיין‪ ,‬אבל אם היד סולדת בו‪ ,‬אף שנצטנן מרתיחתו לא שייך בו בישול עוד‪,‬‬

                                                                                                                                                                      ‫דבכלל רותח הוא ואין בישול אחר בישול‪{ .‬ס"ק כד}‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫(ב) לשיטת הרמ"א [סעי' טו] – כל זמן שלא נצטנן לגמרי‪ ,‬נהגו להקל דאין בו‬

                                                                                                                                                                                                 ‫משום בישול‪{ .‬ס"ק כד}‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫(ג) הורק בכלי שני‪ ,‬והיד סולדת בו ‪ -‬יש לומר דדינו כמו נצטנן ויש בו עתה משום‬

                                                                                                                                                                                                        ‫בישול {ד"ה אם}‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫ה‪ .‬נתבשל כמאכל בן דורסאי‪( :‬א) האם יש בזה בישול אחר בישול לגמור הבישול –‬
                                                                                                                                          ‫ה"ה יותר עד שיגמר בישולו שייך בו בשול מן התורה (שו"ע וס"ק כו)‪ .‬ואף דהיה‬
                                                                                                                                          ‫יכול לאכול ע"י הדחק מתחלה את התבשיל‪ ,‬וחייב על שיעור כמאב"ד משום‬
                                                                                                                                          ‫מבשל‪ ,‬מ"מ המסייע לגמור כל צרכי בישולו‪ ,‬גם הוא בשם מבשל יקרא מן התורה‬

                                                                                                                                                          ‫{ד"ה שייך}‪ .‬ופשוט דאפי' ע"י א"י אסור לגמור הבישול‪{ .‬ס"ק כז}‪.‬‬

‫הולך‬
  ‫במדבר‬

      ‫(שמד)‬
   374   375   376   377   378   379   380   381   382   383   384