Page 384 - IYUN
P. 384

‫‪ ‬עיון ההלכה‬  ‫שפד‬

‫‪16118-YOSI-IYUN-HAPARASHA‬‬‫כתבנו לעיל בס"ד דהלכה כשאר פוסקים דאין מחלקין בזה‪ .‬ואף המחבר אפשר‬
                                                           ‫דסובר כן כמו שסתם שם‪{ .‬ס"ק סב}‪.‬‬

                ‫ולדעת המ"מ המובא בסט"ו בהג"ה שאפילו דבר שיש בו רוטב ונצטנן אין בו‬
                                                     ‫משום בשול כאן‪ ,‬ג"כ מותר‪{ .‬ד"ה ומצטמק}‪.‬‬

                                                 ‫סעיף ט‬

                                                                      ‫י[ בישול בכלי ראשון‪:‬‬
               ‫א‪ .‬בישול תבלין‪( :‬א) בכלי ראשון – כ"ר אפילו לאחר שהעבירוהו מן האש‪ ,‬מבשל‬
                ‫כל זמן שהיד סולדת בו‪ ,‬לפיכך אסור ליתן לתוכו תבלין (שו"ע)‪ .‬אפילו כבר פסק‬
                ‫רתיחתו ממנו‪ ,‬אבל אם אין היד סולדת בו‪ ,‬אפילו כלי ראשון אינו מבשל‪{ .‬ס"ק‬

                                                                            ‫סג‪-‬סד ועי' אות פט}‪.‬‬
                ‫(ב) בכלי שני – מותר לתת תבלין אפי' יד סולדת בו‪ ,‬דאין מתבשל שם‪{ .‬ס"ק סה}‪.‬‬
                ‫(ג) במונח בכלי שני דבר גוש שהיס"ב – יש ליזהר בזה‪ ,‬דיש פוסקים שסוברין‬

                                              ‫דדבר גוש כ"ז שהיס"ב דינו ככלי ראשון‪{ .‬ס"ק סה}‪.‬‬
                ‫(ד) עבר ונתן בכלי ראשון – אף שנתן ג"כ קצת מע"ש‪ ,‬יש לעיין דהא הוי דבר‬

                          ‫שיש לו מתירין‪ ,‬ואפשר דמתבטל קודם שנתבשל וצ"ע‪{ .‬ד"ה ואם עבר}‪.‬‬
               ‫ב‪ .‬ליתן מלח‪( :‬א) בכלי ראשון שעל האש – על האש אפי' בישרא דתורא מתבשל‬

                                          ‫{ס"ק סו}‪ .‬ואפילו אינו מעלה רתיחות מבשל‪{ .‬אות צא}‪.‬‬
                ‫(ב) כשהעבירו מעל האש‪ ,‬או כלי שני – מותר‪ ,‬דצריכא מלחא בישולא כבשרא‬
                ‫דתורא (שו"ע)‪[ .‬ואף שנימוח אף בכלי שני‪ ,‬מיחויו אינו בישולו‪ ,‬שאף בצונן אתה רואה כן‪{ .‬ס"ק‬
                ‫סז}]‪ .‬ויש אוסרים לתת מלח אפילו בכלי שני כל זמן שהיד סולדת בו‪ ,‬והמחמיר‬
                ‫תע"ב (רמ"א)‪[ .‬בגמ' איכא תרי לישני בזה‪ ,‬ולל"ק הוי מלח לחומרא דאפי' בכ"ש מתבשל‪,‬‬

                      ‫ופסקו רוב הפוסקים כל"ב‪ ,‬אלא מפני שיש מחמירין לכן כ' דהמחמיר תע"ב {ס"ק עא}]‪.‬‬
                ‫(ג) מלח שעושין ממים שמבשלים אותם – אין בו משום בישול לכו"ע‪ ,‬דאין בישול‬
                ‫אחר בישול‪[ .‬וכן בצוקע"ר מותר מהאי טעמא] ומותר ליתנו בכ"ר לאחר שהעבירוהו‬
                ‫מן האש‪[ .‬מפני שנראה כמבשל] {אות צה}‪ .‬ויש שמפקפקין בזה‪ .‬וטוב ליזהר מכלי‬

                                                             ‫ראשון לכתחלה‪{ .‬ס"ק עא ואות צו}‪.‬‬
                ‫(ד) עבר ונתן בכלי ראשון – אפילו הוא על האש שעבד איסורא‪ ,‬מותר המאכל‪,‬‬
                ‫דהמלח בטל ע"ג המאכל (רמ"א)‪ .‬ואף על גב דמידי דעביד לטעמא לא בטיל‪ ,‬שאני‬

‫‪12‬‬
   379   380   381   382   383   384   385   386   387   388   389