Page 385 - IYUN
P. 385
ערב שבת כניסת ליל שבת יום השבת הבדלה צרכי שבת מוקצה מלאכות צרכי מאכל מלאכת שמירת גזירות קטן (רס-רסו) עיון ההלכה סימי שיח -דיי המבשל בשבת שפה
(רמב-רנט) שבת (רסז-רפ) (רפא-רצג) (רצד-ש) (שא-שז) (שח-שיג) (שיד-שכא) (שכב-שכד) עכו"ם גופו וממונו ותולדות (שמג)
הכא דהוי זה וזה גורם ,דהכא מיירי שנמלח ג"כ מכבר בע"ש ,וגם מיירי דהמלח 16118-YOSI-IYUN-HAPARASHA
שנתן עכשיו לא היה בה כדי ליתן טעם בקדרה זולת המלח של אתמול ,אבל
אם היה במלח של עכשיו לבדו כדי ליתן טעם ,אסור המאכל עד מו"ש אם נתן 13
בהכלי כשעומד על האש .ונראה דאפילו במזיד אין להחמיר יותר .וה"מ במלח
(שכה) (שכו-שלה) (שלו-שמב) שנעשה מחפירה ,אבל במלח שנעשה ממים שמבשלין ,אין לאסור המאכל וכנ"ל,
אף דלכתחלה בודאי אסור על האש{ .ס"ק עג ואות צז -ק}.
ג .ליתן בשר בכלי ראשון שהעבירו מעל האש – יש מי שאוסר {שו"ע ,ועי' ס"ק ע}.
סעיף י
ד .עירוי מכלי ראשון( :א) ע"ג תבלין – אסור ליתן תבלין בקערה ולערות עליהן מכלי
ראשון (שו"ע) ,דאף דתבלין אין מתבשל בכ"ש וכנ"ל ,מ"מ העירוי מכ"ר קי"ל
דהוא מבשל כדי קליפה ,ואפי' בדיעבד אסור אם עירה להדיא עליהן שלא נפסק
הקילוח{ .ס"ק עד}.
(ב) בשארי דברים חוץ ממים ושמן – כבר מבואר לעיל בס"ה דיש ליזהר לכתחלה
אף בכלי שני ,אך לענין דיעבד אין להחמיר בכלי שני .ובעירוי מכלי ראשון נראה
דינן כמו לענין תבלין{ .ד"ה אסור}.
(ג) בדבר שנצלה או נאפה – אין לאסור בדיעבד אפילו הניח אותם בכלי ראשון,
דיש לסמוך אפוסקים החולקין על ר"א ממיץ וס"ל דאין בישול אחר אפיה וצליה
וכנ"ל בס"ה בהג"ה [ותמיה על הח"א שכתב דאם עירה מכ"ר על בשר צלי או על לחם צריך
לקלוף ע"ש]{ .ד"ה אסור}.
סעיף יא
יא[ אמבטי:
א .ליתן בה צוננים( :א) מועטים – אע"פ שהיא כ"ש ,אין נותנין לה ,דכיון שהן לרחיצה,
מסתמא חיממן הרבה ,ומתבשלין הצוננים שמתערבין בהם{ .שו"ע וס"ק עו}.
(ב) מרובים עד שהחמין נעשים פושרים – שרי .ואם היה האמבטי כלי ראשון ,יש
לחוש לדעת הר"ן ורבינו ירוחם דבאמבטי אסור ליתן אפי' צונן מרובים{ .ס"ק עז
ואות קה}.
ב .ליתן ממים החמים שבאמבטי לתוך אמבטי או כלי אחר של צונן( :א) במרובים על
החמים ומ"ט – אפי' אם האמבטי הוא כ"ר ,מותר לערות לתוך מים צוננים[ .ואף
הולך
במדבר
(שמד)
