Page 381 - IYUN
P. 381

‫ערב שבת כניסת ליל שבת יום השבת הבדלה צרכי שבת מוקצה מלאכות צרכי מאכל מלאכת שמירת גזירות קטן‬                    ‫(רס‪-‬רסו)‬                   ‫עיון ההלכה ‪ ‬סימי שיח ‪ -‬דיי המבשל בשבת שפא‬
  ‫(רמב‪-‬רנט) שבת (רסז‪-‬רפ) (רפא‪-‬רצג) (רצד‪-‬ש) (שא‪-‬שז) (שח‪-‬שיג) (שיד‪-‬שכא) (שכב‪-‬שכד) עכו"ם גופו וממונו ותולדות (שמג)‬
                                                                                                               ‫(שכה) (שכו‪-‬שלה) (שלו‪-‬שמב)‬  ‫יתוסף בישול‪ ,‬ואם כן הכא נמי מה יועיל מה שיערה מכלי ראשון מערב שבת‬
                                                                                                                                          ‫כדי שיתבשל אז כדי קליפה‪ ,‬דילמא הכדי קליפה גופא לא נתבשל מערב שבת כל‬
                                                                                                                                          ‫צרכו‪ ,‬ועתה כשיערה פעם שנית יתוסף בשול‪ .‬ובדוחק י"ל דהוא ס"ס וכו'‪{ .‬אות‬

                                                                                                                                                                                                                    ‫סג}‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫(ג) העצה המובחרת – שיתקן העסענס מע"ש לגמרי‪ ,‬שלא יצטרך לערות לתוכו‬
                                                                                                                                          ‫עוד רותחין למחר בשבת‪ ,‬ולמחר כשיצטרך לשתות יתן העסענס הצונן לתוך‬
                                                                                                                                          ‫הכוס ששותה בו אחר שעירו המים חמין לתוכו ונעשה כ"ש‪[ .‬וה"ה שמותר לתת‬
                                                                                                                                          ‫לתוך הכוס הזה שהוא כ"ש חלב שנצטנן]‪ .‬וכשהעסענס שלו אינו צונן‪ ,‬הוא בודאי טוב‬
                                                                                                                                          ‫לצאת בזה ידי כל הדעות‪{ .‬ס"ק לט}‪ .‬ובאופן זה טוב יותר שיערה המים לתוך‬

                                                                                                                                                              ‫העסענס‪ ,‬לצאת בזה גם דעת החוששים לצביעה‪{ .‬אות סה}‪.‬‬

                                                                                                                                                                            ‫סעיף ה‬

                                                                                                                                                                                                 ‫ח[ בישול אחר צליה‪:‬‬
                                                                                                                                          ‫א‪ .‬השיטות בזה – יש מי שאומר דיש בו משום בישול‪[ ,‬דאע"ג דאין בישול אחר בישול‬
                                                                                                                                          ‫בדבר יבש‪ ,‬מ"מ יש בישול אחר צלי‪ ,‬ואפילו עדיין רותח מחמת הצליה {ס"ק מא}]‪ .‬ויש מקילין‬
                                                                                                                                          ‫אפילו בכלי ראשון‪[ .‬ס"ל דאין שייך שם בישול אחר אפיה או צליה‪ ,‬וה"ה להיפך {ס"ק מד}]‪.‬‬

                                                                                                                                                                                                                 ‫(רמ"א)‪.‬‬
                                                                                                                                                        ‫ב‪ .‬צליה אחר בישול – ה"ה דלשיטה זו יש צלי אחר בישול‪{ .‬ס"ק מא}‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫ג‪ .‬צלי אחר צלי – לכו"ע אין צלי אחר צלי‪ ,‬ודבר שנצלה מותר ליתנו אצל האש אפילו‬
                                                                                                                                          ‫אם נצטנן‪[ .‬ובלבד שלא יקרבנו ביותר‪ ,‬כדי שלא יבוא לחתות‪ ,‬וגם לא יעמידנו על קרקעית‬
                                                                                                                                                 ‫התנור אלא ע"י הפסק כלי ריקנית תחתיה‪ ,‬כדי שלא יהיה נראה כמבשל]‪{ .‬ס"ק מא}‪.‬‬

                                                                                                                                                                      ‫ד‪ .‬אפיה אחר אפיה – אין אפיה אחר אפיה‪{ .‬ס"ק מא}‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫ה‪ .‬בכלי שני [לדעת האוסרים בישול בכ"ש] ‪ -‬יש מי שאומר דיש בו משום בישול‪ ,‬ואסור‬
                                                                                                                                          ‫ליתן אפילו בכלי שני שהיד סולדת בו‪[ ,‬דסבירא ליה לדעה זו דיש דברים שמתבשלים‬

                                                                                                                                          ‫אפילו בכלי שני מפני שהם רכים ואין אנו בקיאים וע"כ הוסיף לאסור ליתן פת האפוי דהוא‬
                                                                                                                                          ‫רכיך אפילו בכלי שני‪( .‬וה"ה דלדעה זו יש להחמיר נמי בשאר דברים שלא ליתנם בכלי שני‪ .‬חוץ‬

                                                                                                                                          ‫ממים ושמן)]‪ .‬ויש מתירין (שו"ע)‪ .‬הגה‪ :‬בכלי שני‪[ ,‬ס"ל דאין כלי שני מבשל בשום דבר‬
                                                                                                                                                                                                       ‫{ס"ק מג}]‪( .‬רמ"א)‪.‬‬

                                                                                                                                          ‫ו‪ .‬המנהג‪( :‬א) בכלי שני – נהגו ליזהר לכתחלה שלא ליתן פת אפי' בכלי שני כל זמן‬

‫הולך‬
  ‫במדבר‬

      ‫(שמד)‬
   376   377   378   379   380   381   382   383   384   385   386