Page 501 - IYUN
P. 501
ערב שבת כניסת ליל שבת יום השבת הבדלה צרכי שבת מוקצה מלאכות צרכי מאכל מלאכת שמירת גזירות קטן (רס-רסו) עיון ההלכה סימי של ש דיני יולדת בשבת תקא
(רמב-רנט) שבת (רסז-רפ) (רפא-רצג) (רצד-ש) (שא-שז) (שח-שיג) (שיד-שכא) (שכב-שכד) עכו"ם גופו וממונו ותולדות (שמג)
(שכה) (שכו-שלה) (שלו-שמב) שלא מצינו שום משמעות לאיזה פוסק לבד מהראב"ד שיאמר שדין המדורה
חמירא מכל צרכי החיה ,קשה מאד להקל לעשות מדורה ע"י ישראל עד ל' .וצ"ע
למעשה{ .ס"ק כא וד"ה כל שלשים}.
סעיף ז
ה[ צרכי הולד:
א .במלאכה דאורייתא -ממה שהביא המ"א בשם התוספות מוכח דאין עושין מלאכה
דאורייתא בשביל דברים דאין במניעתם סכנה אלא צערא בעלמא .ובבאור הלכה
מביא דעת ראשונים דמותר לחלל במלאכה דאורייתא בשביל זה{ .ס"ק כג}.
ב .להחם חמין כדי לרחוץ התינוק -בודאי מותר {ס"קכג} ויש להקל כן לכתחלה{ .ד"ה הולד}.
ג .למולחו -מולחין אותו (שו"ע) ,כדי שיתקשה הבשר[ .ומשמע מזה דהמליחה תהיה
במלח .ובפיה"מ להרמב"ם כתוב ונותנין עליו אבק ההדס והדומה לו וכ"מ בערוך]{ .ס"ק כד}.
ד .לטמון השליא -טומנין השליא כדי שיחם הולד (שו"ע)[ ,והיה זה מדרך סגולה אצלם].
ולא בקרקע ,דמשום זה לכו"ע לא מחללינן שבתא{ .ס"ק כה}.
ה .חיתוך הטבור -חותכים את הטבור (שו"ע) ,אחר שקושרין אותו .ועיין במ"א
שחתיכת הטבור בעלמא אינו כ"א שבות .ובספר שושנים לדוד הוכיח דיש בזה
איסורא דאורייתא ורק הכא מותר ע"ש{ .ס"ק כז} .ובשאלתות משמע דמניעת
חתוך הטבור יכול להיות סכנה לולד ,וכ"כ הר"ן והמאירי{ .ד"ה הולד}.
ו[ נולד שלא בזמנו:
א .נולד לשבעה או לתשעה -עושין לו כל צרכיו (שו"ע).
ב .נולד לשמונה -אין מחללין עליו (שו"ע) ,דודאי לא חיי{ .ס"ק כח}.
ג .ספק בן שבעה או בן שמונה ,מה דינו ,ומ"ט( :א) לשיטת השו"ע -אין מחללין עליו
(שו"ע) ,כיון דמספקא לן אם היה בן קיימא מעולם{ .ס"ק כט}.
(ב) שיטת הרמב"ם ובה"ג -מחללינן מספיקא ,דקאמרינן כל ספק נפשות להקל.
{ד"ה או ספק}.
ד .נולד לשמונה וגמרו שערו וצפרניו -אמרינן שהוא בן שבעה ואשתהויי הוא
דאשתהי (שו"ע וס"ק ל) .והגר"א נשאר בצ"ע ,ודעתו דלענין חלול שבת לא סמכינן
הולך
במדבר
(שמד)
