Page 516 - IYUN

‫‪ ‬עיון ההלכה‬ ‫תקטז‬

‫ד‪ .‬אחרים‪( :‬א) מהבית שהדליקה שם ‪ -‬אפשר דגם אחרים חוץ מבעה"ב ואשתו ובניו‪,‬‬
‫מהבית שהדליקה בו‪ ,‬הם בהולים‪.‬‬

‫(ב) אחרים שאינם מהבית ‪ -‬מותר להם להציל בשבילו‪ .‬ומה דאיתא לקמן בס"ט‬
‫דאומר לאחרים בואו והצילו לכם כל אחד מזון ג' סעודות דוקא‪ ,‬היינו משום‬
‫דבעת הצלה הם מצילין כל אחד לעצמן ולכך שייך גם בהם הטעם שהוא בהול‬

‫להציל‪ ,‬מה שאין כן כשמצילין בשביל בעל הבית‪{ .‬ס"ק ד ואות ב}‪.‬‬
‫ה‪ .‬השרויין בין הנכרים ויש חשש סכנת נפשות ‪ -‬בשלחן עצי שטים כתב דלפי מה‬
‫שמבואר לקמן בסכ"ו דבזה"ז שאנו שרויין בין הא"י ויש חשש סכנת נפשות‪,‬‬
‫דמותר לכבות‪ ,‬ממילא מותרין אפילו באותו בית שהדליקה שם להציל אוכלין‬
‫כמה שירצו‪ ,‬וה"ה דברים המוקצים‪ ,‬וכמו שהדין בבית השכנים‪ ,‬כיון דאין לגזור‬

‫שמתוך שיהיה בהול יבוא לכבות‪ ,‬דהרי בזה"ז מותר לכבות‪.‬‬
‫ואין זה מוכרח‪ ,‬דאפשר שמתוך בהילותו יבוא לידי שאר מלאכות להוצאה בר"ה‬
‫וכדומה‪ .‬ומ"מ אין למחות ביד המקילין‪ ,‬דלדעת הט"ז משמע ג"כ דבהצלת מעות‬

‫מותר לדעת בעה"ת אם אין עובר עי"ז איסור דאורייתא‪{ .‬ס"ק ד}‪.‬‬

‫סעיף ב‬

‫ג[ טלטול מוקצה‪:‬‬
‫א‪ .‬טלטול מעות ומוקצה להצילם מהדלקה‪( :‬א) בבית אחר שאינו בהול ‪ -‬יש מתירים‪,‬‬
‫דבמקום פסידא אין לחוש לאיסור מוקצה‪ ,‬מפני שבהול הרבה‪ ,‬שלא יבא לכבות‪.‬‬
‫ויש אוסרים‪ .‬דליכא למיחש שמא יכבה‪ ,‬כיון שהדלקה עדיין בבית אחרים ואינו‬
‫בהול עליהם טובא‪ .‬והב"ח הכריע כהמתירין‪ ,‬משום דאיכא למיחש דיחשוב‬
‫בעצמו בין כך אני עושה איסור ויבא להטמינם בקרקע ע"י חפירה ויעשה איסור‬

‫דאוריתא {שו"ע וס"ק ה‪-‬ז}‪.‬‬
‫(ב) בבהול ‪ -‬הט"ז רוצה לצדד דלדעה זו בכל גווני שרי במעות שהוא דבר חשוב‪,‬‬
‫דחיישינן דאי לא שרית לה לטלטל ולהצניע אתי לכבויי‪ .‬ואף שבדרך החיים‬
‫כתב שיש לסמוך על הט"ז‪ ,‬מעיקר הדין אין מקור לדבריו‪ ,‬ומכל מקום בודאי אין‬

‫למחות ביד המקילין כמותו‪{ .‬אות ג ועי' ד"ה ויש}‪.‬‬
‫ב‪ .‬הוצאה לכרמלית או חוץ לערוב ‪ -‬מדברי מהר"ש משמע לכאורה דאף לאיסור‬
‫כרמלית אין לחוש אז‪ ,‬אבל מדברי סה"ת ובר"ן מוכח בהדיא דלא שרינן זה כ"א‬