Page 519 - IYUN
P. 519

‫ערב שבת כניסת ליל שבת יום השבת הבדלה צרכי שבת מוקצה מלאכות צרכי מאכל מלאכת שמירת גזירות קטן‬                    ‫(רס‪-‬רסו)‬                   ‫עיון ההלכה ‪ ‬סימי שלד ש דיני דליקה שבת תקיט‬
  ‫(רמב‪-‬רנט) שבת (רסז‪-‬רפ) (רפא‪-‬רצג) (רצד‪-‬ש) (שא‪-‬שז) (שח‪-‬שיג) (שיד‪-‬שכא) (שכב‪-‬שכד) עכו"ם גופו וממונו ותולדות (שמג)‬
                                                                                                               ‫(שכה) (שכו‪-‬שלה) (שלו‪-‬שמב)‬  ‫מג' סעודות‪ ,‬והא דלא התיר בשו"ע להם כ"א ג' סעודות‪ ,‬היינו דוקא כשהם‬
                                                                                                                                                                                          ‫מצילין בשביל עצמם‪{ .‬ס"ק כ}‪.‬‬

                                                                                                                                          ‫ב‪ .‬האם זוכים מההפקר‪ ,‬ומ"ט‪( :‬א) כשאמר 'הצילו לכם' ‪ -‬אם רוצים‪ ,‬זוכים‪ ,‬כיון שאמר‬
                                                                                                                                                                                            ‫הצילו לכם {שו"ע ועי' ס"ק כג}‪.‬‬

                                                                                                                                          ‫(ב) אם לא אמר 'הצילו לכם' ‪ -‬לא הוי הפקר‪ ,‬שהיה יכול לומר אני הייתי ממציא‬
                                                                                                                                          ‫לי אנשים ישראלים שהיו מצילים לעצמם ומחזירים לי‪ ,‬גם שהייתי יכול להציל‬
                                                                                                                                          ‫ע"י א"י כמ"ש סכ"ו‪{ .‬ס"ק כב}‪[ .‬ולא דמי לזוטו של ים‪ ,‬דמצוי להציל ע"י א"י או ע"י אנשים‬

                                                                                                                                                                      ‫ישראלים שמצילים ומחזירים לבעליהם]‪{ .‬ד"ה כיון שאמר}‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫(ג) אם אמר בואו והצילו ולא אמר 'לכם' ‪ -‬אינם יכולים לזכות בו‪ ,‬אף דבודאי לא‬
                                                                                                                                          ‫היה דעתו שיצילו בשבילו והוא יתן להם שכר טרחא‪ ,‬דזה אסור הוא כיון שכבר‬
                                                                                                                                          ‫הציל מזון ג"ס‪ ,‬אע"כ דיצילו בשביל עצמם קאמר‪ .‬ואולי י"ל דכ"ז שאינו אומר‬
                                                                                                                                          ‫לכם‪ ,‬אף דאינם יכולים לזכות לעצמם‪ ,‬מ"מ אינם נעשים שלוחים עבורו‪{ .‬ד"ה כיון‬

                                                                                                                                                                                                                 ‫שאמר}‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫ג‪ .‬כשאינם רוצים לזכות [מפני שיודעים שלא מרצונו הפקירו‪{ .‬ס"ק כג}]‪( :‬א) האם יכולים‬
                                                                                                                                          ‫להחזירו‪ ,‬לקבל שכר על הצלתם ‪ -‬הרשות בידם‪ ,‬ולא הוי שכר שבת (שו"ע)‪,‬‬

                                                                                                                                                     ‫דמעיקרא לאו אדעתא דשכר פעולה נחתי ומהפקירא קזכו‪{ .‬ס"ק כד}‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫(ב) אם החזירו לו ואח"כ מבקשים שכר ‪ -‬בחול בודאי צריך לשלם לו‪ ,‬אבל בשבת‬
                                                                                                                                          ‫יש סברא לומר דהוא שכר שבת‪ ,‬אחרי שכבר החזיר לו מעצמו שוב לא יכול לומר‬

                                                                                                                                                       ‫מהפקירא קזכינא לעצמי‪ ,‬וכשנוטל שכר שבת הוא נוטל‪{ .‬ס"ק כד}‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫(ג) חסיד‪ ,‬האם יטול שכר ‪ -‬איתא בגמרא דחסיד לא יטול שכר‪ ,‬דיש לו לוותר‬

                                                                                                                                                                           ‫משלו בכל דבר שיש בו נדנוד עבירה‪{ .‬ס"ק כד}‪.‬‬

                                                                                                                                                                            ‫סעיף י‬

                                                                                                                                                                                                           ‫ו[ הוצאה‪:‬‬
                                                                                                                                          ‫א‪ .‬מלבושים [בדרך מלבוש]‪ ,‬לחצר שאינה מעורבת ולרה"ר‪ ,‬ומ"ט‪ :‬דעה א ‪ -‬כל הצלה‬
                                                                                                                                          ‫שאמרנו אינה אלא לחצר אחרת המעורבת‪ ,‬אבל לא לשאינה מעורבת (שו"ע)‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫היינו בין הצלה דמזון ג' סעודות וכלי תשמישיו ובין הצלה דמלבושים‪ .‬ואע"ג‬
                                                                                                                                          ‫דפסק לעיל בסימן ש"א דמותר לצאת בשני מלבושים זה ע"ג זה משום דדרך‬
                                                                                                                                          ‫מלבוש הוא‪ ,‬הכא כיון דבהצלה קעסיק חיישינן טפי דמינשי שהוא שבת ויבוא‬

                                                                                                                                                                                                        ‫לכבות‪{ .‬ס"ק כה}‪.‬‬

‫הולך‬
  ‫במדבר‬

      ‫(שמד)‬
   514   515   516   517   518   519   520   521   522   523   524