Page 517 - IYUN
P. 517
ערב שבת כניסת ליל שבת יום השבת הבדלה צרכי שבת מוקצה מלאכות צרכי מאכל מלאכת שמירת גזירות קטן (רס-רסו) עיון ההלכה סימי שלד ש דיני דליקה שבת תקיז
(רמב-רנט) שבת (רסז-רפ) (רפא-רצג) (רצד-ש) (שא-שז) (שח-שיג) (שיד-שכא) (שכב-שכד) עכו"ם גופו וממונו ותולדות (שמג)
(שכה) (שכו-שלה) (שלו-שמב) לחצר המעורבת ,וכן מדברי הט"ז ומ"א לעיל משמע דלא שרינן להוציא חוץ
לעירוב כי אם כשנושאו שלא כדרך הוצאה{ .ד"ה דבמקום}.
ג .בשעת הזעם שמתייראין שהאנסים יחטפו את אשר לו -מותר לישראל לטלטל
מעותיו ואפילו מחוץ לעירוב .ועיין לעיל בסימן ש"א דאין מותר כ"א כשנושאן
שלא כדרך הוצאה דהיינו בין בגדו לבשרו וכה"ג{ .ס"ק ו}.
ד .טלטול סחורה 'מוקצה' ,מחמת גשמים( :א) ע"י ישראל -ודאי אסור{ .ס"ק ז}.
(ב) לומר לנכרי לטלטל -יש מי שאוסר (שו"ע) .ולעיל סימן ש"ז סתם המחבר
כדעה הראשונה דאיסור שבות מותר ע"י א"י במקום שהוא צריך לדבר צורך
הרבה ,ועי"ש במסק' המ"א דדוקא במקום שיש הפסד גדול{ .ס"ק ח}.
(ועי' לעיל סימן ש"ז סעיף י"ט) (רמ"א) .דשם סתם המחבר בדעה הראשונה דמותר
לומר כל המציל אינו מפסיד אע"פ שממילא מבין הא"י{ .ס"ק ט}.
סעיף ג
ד[ הצלה יתירה:
א .הציל פת הרבה ,האם רשאי גם כל אחד מבני ביתו להציל -רשאים בני ביתו ג"כ
להציל כ"א מזון ג' סעודות ,אף שיכולים לאכול משלו ,דלכל חד התירו להציל ג'
סעודות{ .ס"ק י}.
ב .יש לו מה יאכל -רשאי להציל{ .ס"ק י}.
ג .המתענה בשבת תענית חלום ,ומ"ט -רשאי להציל ,דלא חלקו חז"ל{ .ס"ק י}.
ד .שני מינים מאותו דבר( :א) הציל פת נקיה ,האם מציל גם פת הדראה [סובין] ,ומ"ט -
לא יציל פת הדראה (שו"ע) ,דאין דאין כאן שייכות ערמה לומר פת הדראה ניחא
לי{ .ס"ק יא}.
(ב) איפכא ,ומ"ט -שרי (שו"ע) ,מפני שיכול לומר מחמת בהילותי שכחתי ולקחתי
פת הדראה אבל באמת אני רוצה לאכול פת נקיה .ואפילו לכתחלה יכול להציל
פת הדראה ואח"כ נקיה{ .ס"ק יב}.
(ג) בשר ודגים או שאר שני מינים -אפילו אם הציל כבר מין אחד ,יכול לומר במין
השני אני חפץ{ .ס"ק יב}.
הולך
במדבר
(שמד)
