Page 511 - IYUN
P. 511

‫ערב שבת כניסת ליל שבת יום השבת הבדלה צרכי שבת מוקצה מלאכות צרכי מאכל מלאכת שמירת גזירות קטן‬                    ‫(רס‪-‬רסו)‬                   ‫עיון ההלכה ‪ ‬סימי שלב ש שלא לילד הבהמה בשבת תקיא‬
  ‫(רמב‪-‬רנט) שבת (רסז‪-‬רפ) (רפא‪-‬רצג) (רצד‪-‬ש) (שא‪-‬שז) (שח‪-‬שיג) (שיד‪-‬שכא) (שכב‪-‬שכד) עכו"ם גופו וממונו ותולדות (שמג)‬
                                                                                                               ‫(שכה) (שכו‪-‬שלה) (שלו‪-‬שמב)‬          ‫סימן שלב – שלא לילד הבהמה בשבת‬

                                                                                                                                                                            ‫סעיף ג‬

                                                                                                                                                                                                   ‫א[ רפואת בהמתו‪:‬‬
                                                                                                                                                                   ‫א‪ .‬להריצה בחצר כדי שתתייגע ותתרפא ‪ -‬יכול {שו"ע}‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫ב‪ .‬מ"ט לא גזרו בה משום שחיקת סממנים כמו שגזרו ברפואת אדם ‪ -‬ברפואת בהמתו‬
                                                                                                                                                                     ‫אין אדם בהול כ"כ שיבוא לשחוק סממנים‪{ .‬ס"ק ה}‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫ג‪ .‬אם היא קרובה למות [דבודאי בהול] ‪ -‬אפ"ה מותר‪ ,‬דאי לא שרית ליה אתי לידי‬
                                                                                                                                                                      ‫שחיקת סממנים ושאר מלאכה דאורייתא‪{ .‬ס"ק ה}‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫ד‪ .‬לעשות בשבילה שום מלאכה דאורייתא או דרבנן‪( :‬א) ע"י ישראל ‪ -‬אסור‪ .‬אפילו‬

                                                                                                                                                                                                      ‫היא מתה {ס"ק ו}‪.‬‬
                                                                                                                                                              ‫(ב) ע"י נכרי ‪ -‬מותר {ס"ק ו}‪ .‬משום צער בעלי חיים‪{ .‬אות ו}‪.‬‬

                                                                                                                                                                            ‫סעיף ד‬
                                                                                                                                          ‫ה‪ .‬אחזה דם‪ ,‬האם יכול להעמידה במים כדי שתצטנן‪ ,‬ומ"ט ‪ -‬יכול (שו"ע)‪ .‬דאע"ג דזהו‬
                                                                                                                                          ‫רפואה וברפואה לאדם גזרו משום שחיקת סממנים‪ ,‬ברפואת בהמתו אין אדם‬
                                                                                                                                          ‫בהול כ"כ שיבוא לשחוק סממנים‪ .‬וה"ה אם היא קרובה למיתה מחמת זה דאז‬
                                                                                                                                          ‫בודאי בהול אפ"ה מותר דאי לא שרית ליה אתי לידי שחיקת סממנים ושאר‬

                                                                                                                                                                                              ‫מלאכה דאורייתא‪{ .‬ס"ק ז}‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫ו‪ .‬האם מותר לומר לעכו"ם להקיזה‪ ,‬ומ"ט‪( :‬א) כשיש ספק‪ ,‬שאם לא יקיזו לה דם‬
                                                                                                                                          ‫תמות ‪ -‬מותר (שו"ע)‪ .‬דמתוך שאדם בהול על ממונו‪ ,‬אי לא שרית ליה אתי‬

                                                                                                                                                                               ‫למעבד בעצמו אסורא דאורייתא {ס"ק ח}‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫(ב) אם היא רק חולה בעלמא ‪ -‬כ' הח"א דג"כ מותר ע"י א"י‪ ,‬משום צער בע"ח‪.‬‬

                                                                                                                                                     ‫{ס"ק ט}‪[ .‬צער בע"ח דהוא דאורייתא דחי אמירה לא"י דהוא דרבנן {ד"ה ואם}]‪.‬‬
                                                                                                                                                                  ‫(ג) להקיז לסוס כדי שיאכל יותר ‪ -‬בודאי אסור {ס"ק ט}‪.‬‬

                                                                                                                                                                                                 ‫ב[ היתר 'אדם בהול'‪:‬‬
                                                                                                                                          ‫א‪ .‬האם מתוך שבהול על ממונו יש לגזור מדרבנן‪ ,‬או א"א שיעמיד עצמו ושוב אינו‬

‫הולך‬
  ‫במדבר‬

      ‫(שמד)‬
   506   507   508   509   510   511   512   513   514   515   516