Page 561 - IYUN
P. 561
ערב שבת כניסת ליל שבת יום השבת הבדלה צרכי שבת מוקצה מלאכות צרכי מאכל מלאכת שמירת גזירות קטן (רס-רסו) עיון ההלכה סימי שמ -כמה דיניי מדברים האסורים בשבת כעיי תולדות מאבות תקסא
(רמב-רנט) שבת (רסז-רפ) (רפא-רצג) (רצד-ש) (שא-שז) (שח-שיג) (שיד-שכא) (שכב-שכד) עכו"ם גופו וממונו ותולדות (שמג)
(שכה) (שכו-שלה) (שלו-שמב) ד .השלים בזה תיבה -משמע דאם השלים בזה רק תיבה אינו חייב ובתוספתא איתא
להיפך{ .ד"ה במשקין}.
ה .הכותב אות אחת ונקד עליה לסימן ועי"ז קוראים ממנה תיבה שלמה - .פטור{ .ס"ק
כב}.
ו .המגיה אות אחת ועשה אותה שתים ,וצריך לה -חייב{ .ס"ק כב}.
ז .התכוין לכתוב חי"ת וכתב שני זייני"ן ,או שהתכוין לכתוב מ' ועלה בידו כו -פטור,
שהרי לא נתכוין אלא לאות אחת{ .ס"ק כב ואות לז}.
ח .נטלו לגגו של ד' ועשאו רי"ש -כגון שעי"ז הוגה הספר לגמרי ,שלא היה בו עוד
טעות אחר אלא זה ,חייב ,דהו"ל כהשלים את הספר{ .ד"ה במשקין}.
ז[ כותב ,שתי אותיות:
א .כשלא נעשה תיבה עי"ז – חייב{ .ס"ק כב ואות לח}.
ב .אם שתיהן שוות -אפילו אם היו שתיהן שוות משם אחד כגון תת גג חח דד
וכדומה ג"כ חייב .ואם לא נעשה תיבה עי"ז ,מלשון הרמב"ם משמע דפטור ,אבל
דעת רש"י ורי"ו והרע"ב דאפילו על אל"ף ואל"ף חייב .וכן משמע מדעת הרי"ף
והרא"ש{ .ס"ק כב וד"ה במשקין}.
ג .כשהיתה דעתו מתחילה לכתוב יותר -אפילו אם היה דעתו מתחלה לכתוב יותר
כגון תתנו או גגות ,וכתב רק שתי אותיות אלו מהן ,אעפ"כ חייב .ובדעת רש"י
יראה דפטור{ .ס"ק כב וד"ה במשקין}.
ד .כשנתכוין לכתוב מתחילה תיבה גדולה -מה דאמרי דפטור היינו דוקא כשנתכוין
לכתוב מתחילה תיבה גדולה ,בזה ס"ל דאף דגילתה התורה אחת "מאחת" דאפילו
אם כתב מקצתו חייב ,עכ"פ בעינן שיהא באותה המקצת איזה תיבה כמו שהיה
דעתו מתחלה ,ולכך פטור על אל"ף אל"ף ד"אאזרך" ,שאין בזה תיבה כלל ,ומקרי
לא נתקיימה מחשבתו ,אבל אם מתחלה נתכוין לכתוב רק ב' אותיות ,לכו"ע חייב
ואפילו באל"ף אל"ף.
ה .שתי סימניות -חייב ,והיינו כגון שעשה הסימנים המורים על המספר{ .ס"ק כב ועי'
ד"ה במשקין}.
ו .צירוף ב' אותיות( :א) בשני דפי פנקס – אם כתבן בשני דפי פנקס והן נהגין זה עם
זה ,דהיינו שכתבן בשפתיהן שיוכל לקרותן כאחת ,חייב{ .ס"ק כב}.
הולך
במדבר
(שמד)
