Page 202 - IYUN

‫הפרשה‬ ‫ירח האיתנים‬ ‫רב עיון‬

‫שורות העצים‪ .‬וחיפשנו לראות אם יש סימני הרכבה באותם מטעים ]אילן מורכב ניתן‬
‫להכרה כאשר מקום ההרכבה הינו נפוח ובולט בגזע העץ[‪.‬‬

‫והנה נשאלה השאלה למה חרדנו את החרדה להצריך השגחה באתרוגי מרוקו‪ ,‬ולמה‬
‫לא נסיק כי במרוקו האתרוגים אינם מורכבים‪ ,‬ולהמליץ לאחנו בני ישראל שיטלו ענווים‬

‫אתרוגים אלו לקיים בהם רצון ה'‪.‬‬

‫היה גם מי שכתב שאין כדאי ליתן השגחה על מטעי האתרוגים‪ ,‬ועוד הוסיף שאם נותנים‬
‫השגחה "צריך לפתור את הבעיות כדלהלן‪:‬‬

‫א‪ .‬צריך לכל הפחות משגיח צמוד לכל סוחר ולכל פרדס‪ ,‬שהרי קונים אתרוגים מהרבה‬
‫פרדסים שונים ולכל פרדס יש כמה כניסות ויציאות‪.‬‬

‫ב‪ .‬אחרי קטיפת האתרוגים מניחים אותם בצמר ואח"כ בסלים‪ .‬הסלים צריכים להיות‬
‫סגורים בשקית ניילון ודבוקים בחותמת המשגיח מראש ההר ועד המלון‪.‬‬

‫ג‪ .‬כל הסוחרים בלי יוצא מן הכלל קונים מהערבים אתרוגים שכבר נקטפו לפני כמה‬
‫ימים או שבועות‪ ,‬שהרי האתרוגים גדלים כל הזמן‪ ,‬ומיד כשהערבי רואה שהאתרוג‬
‫הגיע לשיעורו לא משאירו בעץ כדי שלא יגדל יותר ושלא יקרה בו פסול או שריטה ע"י‬
‫קוצים או נשיבת רוחות או השרב‪ .‬א"כ מה דינם של אלה האתרוגים‪ ,‬הרי המשגיח לא‬
‫היה נוכח בזמן שהגוי קטף אותם‪ ,‬ואלי הערבי הביא אתרוגים מורכבים מאיזה מדינה‬

‫אחרת ועירבם עם אלו?"‪.‬‬

‫והיות ולענ"ד הנוטלים אתרוגים ממרוקו – ראוי שיטלו ממקום שבהשגחה‪ ,‬כפי שעולה‬
‫לענ"ד מהוראות ממרן רבינו הגרי"ש אלישיב זצוק"ל‪ ,‬אשוב על הידוע‪ ,‬ולוואי ונזכה לילך‬

‫בדרך האמת‪.‬‬

‫ב‪ .‬כידוע המושכל ראשון של מרן הגרי"ש אלישיב היה דאי אפשר ליטול מאתרוגי‬
‫מרוקו שהרי הרכבה היא אחת מהפעולות החקלאיות היותר נפוצות מקדמת דנא (ראה‬
‫במשניות בכלאים לדוגמא פרק א' משנה זו ואכמ"ל)‪ ,‬וכל חקלאי מודע לצורך בהרכבה‬
‫ולהרכבות גם במקומות שהחקלאות איננה מפותחת‪ .‬לכן אי אפשר ליטול אתרוגים‬
‫ממקומות חדשים אלא באם יש עליהם מסורת או הכשר כלשון החתם סופר (או"ח סימן‬
‫ר"ז)‪",‬העולה מזה כל האתרוגים שאינם מיאנווע אין ליקח בלי כתב הכשר שיודע המעיד‬
‫שאינם מהמורכבים ואין לסמוך על סימנים" ‪ -‬כלומר שאין די בסימנים אותם ציין בנו של‬
‫המהר"ם פאדווה (שו"ת הרמ"א סימן קכו)‪ ,‬וניתן ליקח רק עם "כתב הכשר"‪ .‬וראה עוד‬
‫בשו"ת חתם סופר (חלק ח' סימן כה) – דכתב דכל דבר שאין בו סימן דאורייתא נאכל‬
‫במסורת‪ .‬ודינו של אתרוג כדין של עוף טהור הנאכל במסורת‪ ,‬ולכן סיים "אותם הבאים‬
‫מיאנווע שמסורת בידינו מאבות אבותינו רבותינו חכמי הצרפתים אשר מעולם יושבי‬
‫מדינות אשכנז שיוצאים ידי חובה מאתרוגים שבאים מיאנווע‪ ,‬הן הן הכשרים ואין צריך‬