Page 106 - Step and repeat document 1
P. 106
106למידה משוחררת
הפרדה אנכית ברורה בין אלה שנחשבים ליודעים לבין אלה שמצפים מהם
לעשות מה שנאמר להם;
הסמכות והשליטה על מה "לומדים" מתי ואיך מרוכזת בידיהם של אלה
שנחשבים ליודעים;
חלוקת התלמידים לפי גיל;
דגש על כיסוי כמויות גדולות של תוכן באותו פרק זמן ובאותו קצב בכל
הקבוצה.
הסדרים אלה ,גם אם הם אפקטיביים למטרות ניהול ושליטה ,אינם אפקטיביים —
ולעיתים אף נוגדי למידה — למטרות של למידה משוחררת.
בפרק 1הצבעתי על שלוש סיבות שרוב הניסיונות הקודמים לשינוי הליבה
הפדגוגית בממדים גדולים נכשלו .הטעות השכיחה הראשונה שעושים מי
שמנהיגים רפורמה חינוכית היא הערכת־חסר של עוצמתה של התרבות הקיימת,
המסוגלת לנטרל כל ניסיון לשנות אותה .כדברי האמרה :התרבות אוכלת
את האסטרטגיה בלי מלח .תרבות היא מעצם טבעה כוח שמרני שמקנה למי
שנמנים עמה תחושה של שייכות ,המשכיות וודאות שנובעת מכך שהכול צפוי
( .)Evans, 1996מנקודת המבט הזאת ,אין זה אמור להפתיע שאנשים בארגונים
לא יקבלו ברצון ,אם לא בסירוב מוחלט ,את הרעיון לזנוח את היציבות שמספקת
התרבות הארגונית הקיימת גם אם ברור לכול שמתבקש שינוי .רוב הרפורמות
בחינוך מתעלמות כליל מכוחה המשמר של התרבות במערכות החינוך ,או שהן
מקדמות שינויים שיכולים להשתלב בקלות בתרבות הקיימת ,ולמעשה מותירות
על כנו את הסטטוס קוו .לכן הדבר הראשון שעומד על הפרק הוא שינוי מכוון
של התרבות הנוהגת בבתי הספר ובמערכות חינוך ,תוך כדי שאנו מזכירים
לעצמנו כי התרבות שהיא ברירת המחדל תיאחז בכל הזדמנות לנקוט תגובת
נגד ולבסס את עצמה מחדש בתור ברירת המחדל של פעולת המערכת.
הסיבה השנייה לכישלונות של הניסיונות לשנות מן היסוד את הליבה
החינוכית טמונה בתכנון של הרפורמות עצמן .רוב הרפורמות חתרו לשנות
את הליבה הפדגוגית ,אם בכלל — מהחוץ פנימה .עם הגישות המקובלות
לרפורמות בחינוך נמנות פעולות כגון שינוי תוכנית הלימודים ,הוספה של
תוכניות להערכת המורים והמנהלים ,קנייה והפצה בבתי ספר של האמצעים
