Page 171 - 28222

‫אמצע שום מקום‬

‫במעשים כמו איומים‪ ,‬ואפילו בהסתרת "חומרים אסורים" קרי‪:‬‬
‫נשק וסמים במקרה הטוב‪ ,‬וגופות במקרה הרע‪ ,‬במקומות שונים —‬
‫בנהרות‪ ,‬בבארות ובמקוואות פגי תוקף במקרה של הגופות‪ ,‬ובאסמים‬
‫נטושים במתחמים מתפוררים במקרה של הנשק והסמים‪ .‬ככה זה‬
‫עבד‪ .‬המראה המרושל הציג חסידות כמעט קריקטורית; והרכבים‬
‫היוקרתיים שידרו נורמליות של "מעמד ביניים גבוה"‪ ,‬מעבר‬
‫לכל צל של חשד‪ .‬והיו גם קשרים מתאימים במשטרה‪ ,‬במשרדי‬
‫השריף באזורים הדרומיים של הארץ‪ ,‬ואף בתקשורת הזעירה שלא‬
‫היו לה אמביציות מיוחדות לגלות את מה שמסתירים הגרביים‬
‫הלבנים‪ .‬ככה זה עבד‪ ,‬טענה מירה המנוחה‪ ,‬ודבורה חשה את לבה‬

‫הולם כתוף‪.‬‬
‫המצב האמיתי של פיצ'נשטיין היה אפילו קיצוני יותר ממה‬

‫שסאשה טענה‪.‬‬
‫לדבורה זו היתה חוויה קשה‪ :‬פה ושם‪ ,‬עם קוראה ועם שומעה‪,‬‬
‫חצה מין רטט לא מפוענח את צלעותיה‪ ,‬חיווט את תודעתה‪ ,‬כמו טוען‬
‫את הסוללות של נפשה בכוח זר ומוזר אך מוחשי מאוד‪ .‬היה משהו‬
‫בלהיות חלק מכל זה‪ ,‬בלדעת שגברים חמושים צדים עבורה ביער‬
‫האפל של הקיום; שהיא־היא‪ ,‬כבשר מבשרו של הגוף האפל הקרוי‬
‫פיצ'נשטיין‪ ,‬חלק ממושאה של תנופת הכוח האדירה‪ .‬היא לא היתה‬
‫מודעת לתחושות אלו‪ ,‬אך הן היו שם‪ .‬הן היו שם‪ ,‬והחלק המודע שבה‬
‫ברח מהן‪ ,‬כמדומה‪ ,‬בקצב כזה שאיננו מותיר מקום להסבת הראש‬

‫לאחור‪ .‬שמא תהפוך לנציב מלח כאשת לוט‪.‬‬
‫שיחות ארוכות על שחרור ועל עצמאות‪ ,‬על הובלת חייך ועל זוגיות‬
‫שוויונית או כלום‪ ,‬החלו נלחשות בין הצמד דבורה וסאשה‪ .‬סאשה לא‬
‫היתה דתית כלל‪ ,‬ואמנם הקפידה על לבוש מהוגן לחלוטין‪ ,‬כלומר‬
‫שאל פיצ'שטייני והכול‪ ,‬אבל בתורת בגדי עבודה גרידא‪ .‬בפיצ'נשטיין‬
‫דנו לכף זכות את החילוני‪ ,‬בפיצ'שטיין העדיפו חילוניים וחילוניות‬
‫על האורתודוקסים מזויפי ההשקפה‪ .‬חילוני הוא תינוק שנשבה‪ ,‬אמר‬

‫‪171‬‬