Page 103 - 28222

‫מסע העצמאות של חוה‬

‫אדם סגור במעגלו וקיימים רק רגעי חסד בודדים של השקה? ואולי‬
‫רק היא? אולי רק ביניהם? " ְל ָך יש מחויבות‪ ",‬היא עוד זוכרת שבכל‬
‫זאת ענתה למנש'קה‪ְ ,‬מ ַתקשרת ברמת האפשר‪ ,‬בזמן שהוא תמרן את‬

‫המכונית בחנייה הצפופה‪.‬‬
‫אבל האנשים קיבלו את מנש'קה בתרועות‪ .‬היא עדיין רואה את‬
‫התמונה חיה לנגד עיניה‪ :‬מנש'קה נחלץ מן המכונית‪ ,‬מותח את ידיו‬
‫הענקיות לצדדים‪ ,‬משחרר מגבו את הגיבנת‪ ,‬נושם מלוא ריאותיו‪,‬‬
‫זורק משפט לימין‪ ,‬משיב בבדיחה לשמאל‪ ,‬ובעוד היא מתבוננת‬
‫נדהמת במטמורפוזה‪ ,‬צפה ועלתה מנבכי זיכרונה תמונה נוספת‬
‫מאותה תוכנית של החברה להגנת הטבע — אותו הנשר‪ ,‬אבל במעופו‬
‫— מלכותי‪ ,‬דואה על גלי האוויר החם‪ ,‬מוטת כנפיו כמכסה את השמש‪.‬‬
‫ועוד תמונה עלתה בה‪ ,‬הניתוח של מנש'קה‪ ,‬כשהיה נראה שמצבו‬
‫מסתבך‪ ,‬והיא נשארה שעות ארוכות ליד מיטתו כדי לא להשאיר אותו‬
‫לבד לבל ישקע בקדרות ובייאוש‪ ,‬וגילתה בתדהמה באיזו מהירות‬
‫הפכה מיטתו יעד של עלייה לרגל‪ .‬חדרו לא שקט לרגע‪ .‬עוד ועוד‬
‫מבקרים‪ .‬מן המשרד‪ ,‬וממקום העבודה הקודם‪ ,‬ומיחידתו במילואים‬
‫למרות שכבר שנים איננו משרת‪ ,‬והפקידה ממשרד הנסיעות‪ ,‬ואשת‬
‫יחסי הציבור של הבנק‪ ,‬עד כדי כך רבו המבקרים עד ש ְשכנו לחדר‬
‫המיוחס — הוא שכב בחדר קטן בעל שתי מיטות בלבד — לא היה‬
‫מוכן יותר לסבול את הרעש והעדיף לעבור לאולם החולים הגדול‪,‬‬
‫משאיר למנש'קה את כל החדר לבד‪ .‬היא הייתה יושבת על שרפרף‬
‫בפינת החדר‪ ,‬רק לעיתים רחוקות לוקחת חלק בשיחה‪ ,‬מתבוננת מן‬
‫הצד בתהלוכה הבלתי פוסקת של המבקרים ובמנש'קה המתבדח עם‬
‫האחיות‪ ,‬פונה בשם פרטי ומשוחח שיח בין שווים עם כל אחד מן‬
‫הרופאים — ואומרת לעצמה זה האיש השותק‪ ,‬הקובר עצמו מעבר‬
‫לעיתון‪ ,‬מעביר ערב שלם מבלי לומר משפט‪ ,‬שבועות מבלי ל ַפתח‬

‫שיחה‪.‬‬
‫"אתה ישן?" הושיטה את ידה אל גבו המופנה אליה‪ ,‬נוגעת לא־‬
‫נוגעת‪ ,‬מרפרפת בקצה אצבעה על קטע צווארו החשוף מעבר לצווארון‬

‫‪103‬‬