Page 105 - 28222

‫מסע העצמאות של חוה‬

‫הפנים הרגילה‪ ,‬כשאין עניינים אחרים להיתלות בהם ואין באמצעות‬
‫מה להסיח את הדעת‪ .‬אתה ואני‪ .‬אני ואתה‪ .‬מבלים יחד חופשה‪.‬‬

‫היחד הזה שלהם‪ .‬קרום דק‪ ,‬שברירי‪ ,‬עולל שיש לשאת על כפיים‪,‬‬
‫או אולי פוחלץ‪ ,‬איבר מת‪ ,‬כלי אכול ַמק שכל נגיעה גסה תפורר לאבק‪.‬‬
‫ח ֵיי היום־יום לצד מנש'קה‪ .‬והחג‪ .‬להמשיך ולטפח את היחד־לבד הזה‪,‬‬
‫לשאת אותו ְּב ִחיל וברחמים‪ ,‬לשמור עליו‪ ,‬חוכמה או טיפשות? טוב‬
‫או רע? חולשה או כוח? היה זמן שניסתה לבקע את החומה‪ .‬לטלטל‪.‬‬
‫לפגוע‪ .‬ובלבד לחדור אל ה ְּפנים‪ .‬לנער אותו מן ההסתגרות‪ .‬לקלף את‬
‫ההגנות‪ .‬לגעת‪" .‬אכלת היום משהו?" שאלה אותו ערב אחד כשנכנס‬
‫הביתה לגמרי סחוט לאחר יום של חיפוש עבודה — הוא נפלט אז‬
‫ממקום עבודתו הקודם וטרם ביסס לו עמדה חדשה‪ ,‬והיה מסתובב‬
‫במשך חודשים במרדף אחרי עסקים שאין בהם כבוד ואין בהם‬
‫פרנסה — השעה הייתה כבר קרובה לעשר כשנכנס והוא התיישב מיד‬
‫לטלפן‪" .‬נדמה לי שלא‪ ",‬הוא ענה בקול חסר צבע‪ ,‬ידו כבר מסובבת‬
‫את החוגה‪ .‬עד שהביאה את ארוחתו — למעשה לא הייתה זו אלא‬
‫שארית קרה מן הצהריים — הוא היה כבר שקוע עמוק בשיחה‪" .‬אתה‬
‫בטוח שזה להיום?" שמעה אותו מחקה קול נשי מיתמם‪ ,‬לא היה‬
‫לה מושג עם מי דיבר‪" ,‬אתה מבין‪ ",‬הסביר לבן שיחו הבלתי נראה‪,‬‬
‫"העיניים שלה היו נעוצות בציפורני אצבעות הרגליים שלי‪ .‬תתאר‬
‫לך‪ ,‬העזתי לבוא לחפש עבודה כשאני נעול סנדלים‪ .‬והשוטה הזאת‬
‫נועצת בהן את עיני הפרה שלה ואומרת לי‪ ,‬למנשה אברון‪ ,‬שבדיוק‬
‫היום הם עסוקים מאוד‪ ,‬שכרגע נכנס היועץ המשפטי‪ ,‬שלשעה הבאה‬
‫כבר נקבעה מקודם פגישה‪ ,‬ושבעשר יבוא עוזר הסמנכ"ל" — לא היה‬
‫לה מושג עם מי דיבר — הוא תיאר בפרטים משהו שהתנסה בו אותו‬
‫בוקר‪ ,‬קולו הסגיר בנות קול שאיננה מכירה‪ ,‬היא שמעה עלבון‪ ,‬שמעה‬
‫חולשה‪ ,‬שמעה התגוננות‪ ,‬אפילו גוון זר של חנופה‪ .‬אין זה מנש'קה‬
‫שהיא מכירה‪ .‬היא ישבה מולו‪ ,‬מביטה בו ובמזון ה ָנזוף‪ ,‬מחכה שיאמר‬
‫גם לה מילה‪ .‬כשסיים שתי שיחות ארוכות‪ ,‬נוגס בלא חמדה בעוף‬
‫הקר‪ ,‬והחל מיד לחייג מספר נוסף‪ ,‬עדיין מתעלם ממנה כאילו איננה‬

‫‪105‬‬