Page 104 - 28222
P. 104
מרים איתן
חולצת הפיג'מה שלבש על הגופייה .האופטימיות .הישיר ּות .הפתיחות
בה שוחח עם כולם .הביטחון העצמי .חוש ההומור .לאורך כל הערב.
כשנשא את דבריו ,מברך את אנשיו לרגל החג ,או כשהתבדח עם
המלצר ברוח טובה כשההגשה לא הייתה ַאי־ ַאי־ ַאי ,אפילו במעלית
הדחוסה ,בדיחה על חשבון ממדיו — עד שהוא נכלא לבד איתה.
כאילו מתחת למוטת הכנפיים התרופפה לפתע שכבת האוויר החם.
הוא נרעד ,כמגרש חרק טורדני ,ומשך את השמיכה אל מעבר לראשו.
"מנש'קה ",היא ניסתה שוב ,מניחה אצבע אחת על כתפו ,מנסה
לתקשר דרך השמיכה ,נזהרת מאוד שלא ממש לגעת" .ממ "...הוא
רטן בקול מתפנק ,אבל ,כמו בלי משים ,שינה טיפה את תנוחתו,
מרחיק את הכתף מטווח הישג ידה" .רק לרגע ",מלמלה והניחה את
מלוא כף ידה הפתוחה על הכתף המוסטת — אם רק תתרכז מספיק
ַּבמגע ,משהו בטח יחדור דרך השמיכה ודרך הפיג'מה ודרך גופיית
השרוולים ,ייצור גשר חי ביניהם — לא יתוש ,לא נגיעה מקרית ,כף
ידי הפתוחה ,אני היא ,אינך יכול לפטור אותי כאילו אינני קיימת" .רק
תגיד לילה טוב ",מלמלה" .ליל מנוחה ",הוא הושיט את ידו לאחור
מבלי להסב את פניו ולחץ לרגע קצרצר את ידה" ,ננוח קצת ,אני כל
כך עייף ",ושקע מיד בתנומה.
כתם כהה ,התקרה .חלל אטום ,החדר .אוושה אחידה של מיזוג
האוויר .החלון הגדול איננו בר פתיחה .בעצם אין זה חלון אלא קיר
זכוכית שווילון כפול ,חלקו החיצוני עשוי ברזנט להגנה מפני השמש,
מכסה את כולו .כשהסיטה אותו קודם ,עם הכניסה לחדר ,מקווה לגלות
מולה את הים ,נתקלה בסבר חמוץ של שכן במטחווי יד — מסתבר
שחדרם פונה לירכתיים באגף שנבנה בחצר .מה שנראה כמו רדיו לא
היה אלא לוחית עץ שנתון בה רמקול שבשעה ההיא שתק .הטלוויזיה,
"טלוויזיה צבעונית בכל חדר" ,שידרה צפצוף אחיד בתדר גבוה.
תאמרי ,אפשר להיחלץ באמצעות ספר — בכל "רמת ארבעה כוכבים"
לא הייתה נורה אחת מספיק חזקה לקריאה .להתנסות גם בכך ,כשחדר
המלון סוגר עליהם ,כשממדי המיטה אינם מאפשרים את העמדת
104
