Page 98 - 28222

‫מרים איתן‬

‫שלוות‪ .‬על הגב‪ ,‬הוא אמר? מוזר‪ .‬היא כבר לא בטוחה‪ .‬תמיד חשבה‬
‫שמצאו אותו על הבטן‪ .‬עם הפנים בעפר‪ .‬מכל מקום על הלב‪ .‬הלב‬
‫הוא בצד הגב או בצד של הבטן? אז לא עלו על דעתה שאלות כאלה‪.‬‬
‫הכאב היה עוצר אותה קודם‪ .‬אחר כך נפרדו הדרכים וכבר לא היה‬
‫את מי לשאול‪ .‬אבל לפני שבוע‪ ,‬כשאיחרו לאזכרה והאחרים התגודדו‬
‫סביב הקבר‪ ,‬אחים ואחיות וגיסים בקמטים ושיער מאפיר‪ ,‬וקבוצה‬
‫שלמה של צעירים הנושאים את השמות אליעזרה ועזרי ועזריאל‬
‫ועוזי ו ֵא ָלה‪ ,‬וגם ישראל היה שם‪ ,‬עדיין במכנסי החאקי הקצרים שלו‪,‬‬
‫והם נשארו שם שעה ארוכה נשענים אל הקזוארינות שכל כך גדלו‬
‫בינתיים‪ ,‬מישהו התכופף ותלש גבעול שיבולת שועל זהבית‪ ,‬מישהו‬
‫התבדח עם מנש'קה‪ ,‬רוח אחרי הצהריים הייתה קרירה מן המצופה‬
‫אבל איש לא ָּפרש‪ ,‬ממאנים להתפזר‪ ,‬כאילו חופן היחד הזה איזה‬
‫חסד‪ ,‬כשעמדו שם כך‪ ,‬לא יודעים בעצם לאן לפנות כי איש מהם‬
‫כבר איננו גר שם היום‪ ,‬אמרה אשתו של ישראל‪" ,‬אנחנו הרי גרים‬
‫לא רחוק‪ ,‬במעלה ההר‪ ,‬ולמה לא נעלה כולנו למכוניות וניסע בשיירה‬
‫קטנה אלינו‪ ".‬הם נסעו לשם כולם יחד‪ ,‬והשיירה דווקא הייתה ארוכה‪,‬‬
‫כמה סובארו ו ֹולו ֹו ו ֶּפז'ו וגם פיאט ישנה אחת וטנדר אחד מסחרי כדי‬
‫לנכות את התשלומים ממס ההכנסה‪ ,‬ובדרך היא נזכרה לרגע בתחושת‬
‫האובדן והעזובה שתקפה אותה עם נפילתו של אלי‪ ,‬כשפתאום לא רק‬
‫הוא נעלם אלא גם הג'יפ הפלוגתי‪ ,‬אבל אשתו של ישראל הכינה קפה‪,‬‬
‫וישראל מזג‪ ,‬ודיבר על אלי‪ ,‬ואז‪ ,‬פתאום‪ ,‬היא כבר לא זוכרת בדיוק‬
‫איך התגלגלה השיחה‪ ,‬בכל אופן‪ ,‬היא פתאום שאלה‪" ,‬איך בדיוק‬
‫מצאתם אותו?" ישראל עמד באמצע המזיגה‪ ,‬ידו האוחזת בקומקום‬
‫קפאה לרגע באוויר‪ ,‬עיניו הוארו‪ ,‬וכשהשיב הקול שלו קרן‪" .‬הוא שכב‬
‫שקט ויפה‪ ",‬הוא אמר‪" ,‬הפנים לא ניזוקו‪ .‬היה לו רק חור קטן במצח‪".‬‬
‫כך אמר? נדמה לה שאמר במצח‪ .‬אבל היא הרי תמיד חשבה שהוא‬
‫נורה מן הגב‪ ,‬שהוא שכב שם חי‪ ,‬מדמם‪ ,‬עם הפנים בעפר‪ .‬ואולי‬
‫ישראל אמר‪" ,‬ניגשנו והפכנו אותו וראינו שיש לו רק חור קטן במצח‪,‬‬
‫ושהיופי בכלל לא נפגע"? ייתכן שהוא אמר דבר כזה? עכשיו‪ ,‬אחרי‬

‫‪98‬‬