Page 172 - 1901-MOZESON-NIV-SFATAIM.1901-MOPZESON-NIV-SFATAIM.1A
P. 172
קבלת רבינו האריז"ל -דרכי ההשתלשלות yניב שפתים קמד
z
ובכדי להעמיק בדברים ,נסכם עד כה וננסה בס"ד להבין ,לאור העיון במקורותיו של רבינו הרש"ש זי"ע כפי שהביא
בריש הקדמת רחובות הנהר ,את "הידוע" ) (øäðä úåáåçø ùéøá àáåîëבנוגע לשבירה.
א .למרות שכתוב במקורות השונים ששלח אותנו רבינו הרש"ש זי"ע לעיין בדברי רבינו האריז"ל אודות השבירה ,מופיע
שוב ושוב תיאור השבירה בכללות ובפרטות ,ועדיין אנו חייבים לומר לפי לשון המבוא שערים הנ"ל ,שנקודות ד' )ãâðë
,(çìùéå úùøôוה' ) (íéîéä éøáã ãâðëיצאו שלימות בג"ר וז"ת ,והג"ר שבהם נתקיימו והז"ת נשברו .ועל תיאור זה יצא
לרבינו המהרח"ו זי"ע קושיא חזרה ונשאר בצ"ע.
ב .למרות שרבינו הרש"ש זי"ע כתב במפורש שהנקודות הכוללות הינם ה' בדווקא ,עדיין הוא בעצמו סיכם שבהם
נכללות הי"ס .ומזה בהכרח נאמר שנקודה ד' הינה הנקראת )ïéëøòä ãåñá øáåãîù òã àø÷ð äìéîä àöîúù íòô ìëù ì"ø
(!ãáìáו' ,למרות שהינה אחת בלבד כמו שאר הנקודות בדיוק .מכאן אנו פותחים את האפשרות של הדיבור בערכין
בהבנת דברי רבינו הרש"ש זי"ע.
ג .הסיבה שכתב רבינו הרש"ש זי"ע ש"ידוע" שיצאו דייקא ה' נקודות מעיניים דא"ק ,ולא תיאר רק נקודה אחת מהם
בלבד ,או יותר ,הינה בגלל שה' נקודות מרכיבות פרצוף פרטי בעובי ,ובאמת "הידוע" חוזר על הפרצוף הזה דייקא.
אלא מכאן אנו למדים שהינם מהוות פרצוף פרטי בעובי ,בכדי להדגיש שהשבירה הינה בפרטות בלבד.
בכדי לענות של שאלות אלו עלינו להתבונן בדבריו הנפלאים של רבינו התורת חכם )קל"ה ע"א( וז"ל" :והנה לכאורה
נראה שהביא מורי הרב ז"ל ראיה לסתור דבריו שבזה הלשון כתב שהשבירה היתה בכלל ובפרט ,והוא כתב כי לא
היתה כי אם בפרטות לבד ,אלא כונתו ז"ל שסמך על מ"ש במקומות אחרים כי השבירה לא היתה כי אם בפרטות וגם
היתה בכללות הא כיצד שמ"ש הרב ז"ל שיצאו ג"ר דזו"ן ולא נשברו הוא בערך התחתון מהם אבל בערך העליון מהם
לא יצאו הג"ר דזו"ן שאלו הג"ר דזו"ן שיצאו בערכם נקראים ג"ר דו"ק דזו"ן ונקראים בערך העליון שנשברו נמצא
שבערך העליון היתה שבירה גם בכללותו ,אבל בערך התחתון מהם לא היתה השבירה כי אם בפרטות ,ואין לך ראיה
גדולה מזו שהוא ראיה הפך דבריו הראשונים כמ"ש ובלי ספק שזה ג"כ דעת מוהרח"ו ז"ל אלא שסמכו על המעיין
בין מורי הרב ז"ל ובין מוהרח"ו ז"ל".
מסביר רבינו התורת חכם זי"ע שהשבירה בכללות ושבירה בפרטות זהו דבר התלוי בערכין .ר"ל כלפי הערך העליון
נקרא שלא יצאו הג"ר דזו"ן ,וא"כ היתה שבירה בכללות ,ואילו בערך התחתון נקרא שיצא הג"ר דזו"ן ,וא"כ השבירה
הינה רק בפרטות ,דהיינו הג"ר נתקיימו והז"ת נשברו.
והביאור בדבריו הינה שכאן אנו מדברים בדברים רוחניים ,ואין באמת "שבירה" ,כמו בגשמיות ,כדוגמת "כלי הנשבר",
אלא השבירה הינה מושג שאין לכלי אפשרות לקבל את "אור האצילות" שהינו ג"ר ,ואז הכלי נחשב כחסר .ר"ל שהינו
נשאר רק עם "אור הו"ק" ,הנבחן לאור של עולמות בי"ע בערך הג"ר הנקרא אצילות .ולכן רק בגלל חסרון זה נאמר
שירדו הכלים לבי"ע ,אבל באמת לא ירדו הכלים לשום מקום ,אלא "נחסר" מהם אורות האצילות ,ונשארו עם אור
שהינו בערך בי"ע.
ולזה אנו קוראים שיצא לנקודה הרביעית "ג"ר וו"ק דו"ק" .וזאת מפני שבהגדרה הג"ר הינו אור האצילות ,ואילו הו"ק
הינו אור בי"ע ,ואם נאמר שיצא גם כן הג"ר הכוונה שקיבלה גם כן את האור האצילות .ולכן אומר רבינו התורת חכם
זי"ע ,שלנקודה הרביעית יצא "ג"ר וו"ק דו"ק" .וזהו הנקרא שבערך העליון לא קבלה את "אור האצילות" ,שהרי לא
יצא לה ג"ר ,וא"כ כולה נשברה ,אמנם בערך התחתון ממנה אף הג"ר דו"ק שלה הינו אור האצילות ,ובערכה אפשר
לומר דהג"ר נשארו ,והז"ת נשברו ,ר"ל שלא קבלו את אור האצילות.
וצריך אתה לדעת ,שהטעם שבערך העליון ,כל מדרגה הינה נקראת ו"ק ,וזאת כיון שהכל עניין של השגה ,וא"כ הרי
תמיד התחתון איננו משיג את העליון ממנו בעצמו ,וכל השגתו ממנו הינה רק בגילוי פעולותיו של העליון שהינם גילוי
הו"ק שבו .ר"ל כי הג"ר הינם המוחין שהינם המציאות הפנימית האמיתית של המדרגה העליונה ,ובערך זה נקרא
התחתון שמלביש את הו"ק של העליון .הכוונה הינה שמשיג את העליון רק דרך פעולתיו שהינם בערך הו"ק שבו.
כמובא בלשונו של רבינו התורת חכם זי"ע ) (á"ò â"ëוז"ל" :כיון שבכל פרט יש בו א"ק ואבי"ע כלם שוים ,זה שכתב
שהם זה למעלה מזה הוא באיכות לא בכמות ,ר"ל שאינו משיג בו לקבל שפע ממנו כי אם משם ולמטה ,וזהו נקרא
הלבשה ,והוא על דרך מ"ש הרב ז"ל בכמה מקומות שנה"י מלביש לחג"ת מתפארת של פרצוף החג"ת ולמטה ,ובכמה
מקומות כתב שמלבישים זה לזה בשוה ,האמת הוא שמלבישים זה לזה בשוה אלא מפני שכל ל' ספירות של פרצוף
