Page 173 - 1901-MOZESON-NIV-SFATAIM.1901-MOPZESON-NIV-SFATAIM.1A
P. 173
ניב שפתים yקבלת רבינו האריז"ל -דרכי ההשתלשלות קמה
טעם אחד עיקרי הינו שבעולם הניקודים ,נעשה לראשונה "עשרה כלים" להלביש את האורות,
ולכן היתה תחילת מלאכת עשיית הכלים בדרך פרטות ,והיו הכלים הללו "חלשים וקטנים"קצו,
ולא היה בהם כח לסבול את עוצמת כח האורות הגדולים המתלבשים בהם ,כיון שהיו האורות
גדולים "עשרת מונים" משיעור הכלים בתחילת יציאתםקצז.
z
הנה"י כל אחד אין בה כי אם נה"י אינו יכול להשיג כי אם מנה"י של פרצוף חג"ת נקרא שמלביש אותו מנה"י ולמטה,
זהו האמת".
ולכן לא תימה שאלת המפרשים להיכן האורות עלו? ,והרי האורות נשארו באצילות ורק הכלים ירדו לבי"ע ,אלא לפי
מה שנתבאר לעיל מובן שמה שהאור עלה ונסתלק קאי ש"הכלי ירד לבי"ע" .ר"ל אין הכוונה שבאמת הכלי זז ממקומו,
אלא שסילוק האורות ממנו הינה נחשבת ירידה בערכו.
לסיכום -יוצא מדבריו של רבינו התורת חכם זי"ע לעיל ,שבאמת אי אפשר לדבר כלל על מציאות אמיתית
של שבירה ,אלא כל הדיבור על אופן השבירה ,הכל נמדד בערכין ,ובאמת יסוד זה מדוקדק מדברי רבינו
הרש"ש זי"ע ) (øäðä úåáåçø úîã÷ä ùéøוז"ל" :כי הכל מיוסד על ערכי הכינויים לבד אבל אין ביניהם שינוי
כלל אלא לפי זכות האורות ושינוי עילוי המקומות כך הוא שינוי מיעוט הרגשתם בתחתונים וד"ל ראשית
דבר מאחריתו".
ר"ל שמשמע הכל מיוסד על ערכי הכינויים ,ולכן אי אפשר למצוא על מציאות אחת שהינה מציאות אמיתית ,ומציאות
אחרת שהינה בערכין.
ובכך תבין דבריו של רבינו התורת חכם זי"ע במקום אחר ) (á"ò á"ëלעניין בניית "זו"ן דכ"ד שעות" ,שם מסביר
שהכל אותה כוונה .ר"ל שהכל בערך המושכל ,ובאמת ככל שהדבר בערכין יותר גדול אזי נקרא ש"עלה לאצילות".
אך דע שאין דבר כזה ירידה בעולם שאין בו מרחב ,כי הכל הינו רוחני ,שהכל נמדד באופני ההשגה וההשגה של
כל פרצוף ופרצוף.
וכן תמצא בכמה מקומות ובפרט ) ,(à"ò ç"ì óãשאין כזה דבר הנקרא "סילוק אורות" כפי שכתב לעניין "סילוק
המוחין דתפילין".
כמובא בלשונו" :דע לך שאין התפילין נעשים אלא מן הרשימו וכו' ,ולפי דעת מורי הרב ז"ל שלא יש סילוק
מוחין לעולם".
וכן כתב בענין פסח ) (á"ò è"ì óãוז"ל" :וכפי סברת מורי הרב ז"ל שלא יש סילוק מוחין לעולם".
ובזה בס"ד ירווח דעת להבין דעת רבינו הרש"ש זי"ע ,והוא הנקרא "הידוע" ) ,(øäðä úåáåçø úîã÷ä ùéøá àáåîëבעניין
סוגית השבירה ,והבן זה מאוד.
קצו .בדרך העבודה הנקראת "אליבא דנפשיה" -הנקודה המיוחדת בעולם הניקודים הינה התגלות מציאות הכלי ,ר"ל
התגלתה מציאותו של הנברא כדבר לעצמו ,וממילא מציאות היש.
וכיון שהאיר אור ס"ג ואור ב"ן כמו שנסביר בס"ד לקמן ,שעניינם "הצד השמאלי" שעניינו דין ,אזי התחלק בכלים
נקודת היש ,עד שנעשה בכך מציאות של סיגים שהינם הרגשת ישות ונפרדות ממש ,ולא יכל האור הגדול לשהות בתוך
הכלי ,כי אין האור שורה אלא על הבטל לפניו ,ולכן נעשתה השבירה.
ובכך תבין מדוע כאשר נתגלו הכלים ונכנס האור בתוכם "נשברו" ונפלו לעולמות בי"ע שהינם מקום "ציה וצלמות",
וזאת כי עדיין לא התגלו דרכי היחוד והתכללות ש הכלים באור ,ולכן היו הכלים "מנגדים" ו"הפכיים" לאור ,כדוגמת
מציאות העולם הזה שהינו מציאות הגבול והפירוד אשר הינו מעלים ומסתיר ,לאחדות הפשוטה של אור הא"ס ,ודין
גרמא להו שנשברו ונפלו למציאות השבירה של העולם הזה ,שהינו עולם הפירוד והמיתה.
קצז .העמק דבר" -ציור השבירה" הינם שהגילוי היה גדול מן היכולת להשיג ,ר"ל "אורות מרובים וכלים מועטים",
זהו שגרם לפיזור ובלבול כל הסדרים ,וזו מה שאמרו חז"ל ) ,(â"ô äùøô äáø úéùàøáá æîøð ïëå úåìéöà úëñîדהשבירה
נרמזה בפסוק:
