Page 174 - 1901-MOZESON-NIV-SFATAIM.1901-MOPZESON-NIV-SFATAIM.1A
P. 174

‫קבלת רבינו האריז"ל‪ -‬דרכי ההשתלשלות ‪ y‬ניב שפתים‬  ‫קמו‬

‫ועוד טעם אחד עיקרי לשבירת הכלים הינו‪ ,‬מפני שרק ה"שלש ספירות ראשונות" שבעולם הניקודים‬
‫יצאו בצורת "שלשה קוים"קצח‪ -‬ימין שמאל ואמצע‪ ,‬כדמות "סגולתא"‪" ,‬כתר" למעלה באמצע‪,‬‬

                                                  ‫‪z‬‬

‫"ַנֲח ָלה ְמבֹ ֶה ֶלת ָבִּראשָֹׁנה ְו ַאֲחִרי ָתהּ לֹא ְת ֹבָר‪ ."‬דהיינו התגלות האור בראשונה בבת אחת היתה בדרך "בהלה"‪ ,‬ולכן‬
‫האחרית היתה בדרך שבירה‪ ,‬בכך שנתבלבל הענין‪ ,‬ונתפזרו הכלים זה מזה לגמרי‪ ,‬כמ"ש הרא"ש )‪" :(íééç úåçøåà‬פרי‬
‫המהירות חרטה"‪ ,‬ר"ל המהירות אינה רק חסרון העמקה‪ ,‬אלא חוסר שיקול דעת לגמרי‪ ,‬הגורם "לפיזור הכלים"‪ ,‬שכן‬

                             ‫בלא שיקול דעת "המעמיד" כל דבר על מקומו‪ ,‬אין בנין מאוחד‪ ,‬וממילא ישנה שבירה‪.‬‬
‫ביתר עמקות‪ ,‬הנהגת האצילות הינה בדרך "אדם‪ ,‬שהינו מרכז הכל‪ ,‬כלשון חז"ל )‪" :('ä äðùî ã"ô ïéøãäðñ‬בשבילי נברא‬
‫העולם"‪ ,‬ואין שום דבר היוצא ממסגרת זו‪ ,‬שכן זוהי הנהגת "אני הויה נאמן לשלם שכר ונעמן להפרע"‪ .‬ולכן תבין‬
‫שמבין ד' מילוי שמות "הויה"‪ ,‬השם המתייחס למהלך זה הינו שם מ"ה העולה כמניין אדם‪ ,‬ועל כן שם ב"ן שהינו‬

                                                   ‫"תחת אדם"‪ ,‬עלינו לקשרו עם שם מ"ה ולהעלותו למדרגת אדם‪.‬‬
‫ברם‪ ,‬עולם הניקודים יצא תחילה במהלך של שם ס"ג הינו למעלה ממסגרת אדם )‪ ,(ä"î íù ì"ø‬ולכן הכלים דעולם‬
‫הניקודים אינם יכולים לתפוס גילוי עצום זה שהינו למעלה ממדרגתם‪ ,‬וזהו מה שגרם להם להרס וקלקול‪ ,‬ואכן התיקון‬

                   ‫הינו עולם האצילות המתוקן במסגרת שם מ"ה‪ ,‬אשר מתאים למדרגת האצילות שבמסגרת "אדם"‪.‬‬
‫קצח‪ .‬דעת רבותינו המפרשים‪ -‬כתב רבינו האריז"ל )‪ (è"ô íéãå÷ðä øòù íééç õò‬וז"ל‪" :‬כי השלושה ראשונים יצאו בקצת‬
‫תיקון בראשונה והוא‪ ,‬כי כאשר יצאו בראשונה נתפשטו בסדר קוים שלשה‪ ,‬מה שאין כן בשבע תחתונות שיצאו זה‬

                                                                                                 ‫למטה מזה כזה"‪.‬‬
‫דקדק הבית לחם יהודה )‪ (éë ä"ã‬מלשון רבינו האריז"ל באמרו "מקצת תיקון"‪ .‬ללמדך הגם שהכתר חכמה ובינה היו‬
‫בסוד מתקל"א‪ ,‬בפרטיותם לא היו בסוד זה‪ .‬ר"ל שג' כלים הראשונים היו כלולים מעשר‪ ,‬אבל לא היו החלקים שבכל‬

          ‫נקודה מצוירים בציור פרצוף בצורת קוין‪ .‬אמנם בכללות ג' הנקודות היה "קשר אמיץ"‪ ,‬שהיו בבחינת קוין‪.‬‬
‫ביתר הרחבה‪ ,‬כותב רבינו האריז"ל )‪ (à"ô à"é øòù íééç õò‬וז"ל‪" :‬כי ג' ראשונות‪ ,‬מלבד מה שיצאו כל אחת מה כלולה‬
‫מעשר‪ ,‬עוד זאת היתה בה‪ ,‬שהיו כל העשר שבה מחוברות יחד ולא נפרדות זו מזו‪ .‬אמנם הו' נקודות דז"א וכו'‪ ,‬שהיו‬

                                                                                    ‫נפרדות זו מזו ולא מחוברות"‪.‬‬
‫רבינו האש"ל )‪ ,('â úåà æ"ô íéãå÷éðä øòù ïëå 'á úåà á"ô à"é øòù‬נוקט שפרטות הכח"ב היו בקוין‪ .‬ר"ל ימין שמאל‬
‫אמצע‪ ,‬רק שלא היו קוים של בחינת פרצופים שלמים‪ ,‬כדוגמת התיקון שהתרחבות וגדלו הכלים‪ ,‬והיו בבחינת פרצוף‬
‫שלם‪ .‬אלא הכא היו הקיום בדרך כללות י"ס‪ ,‬של כל אחד מכתר חכמה ובינה‪ .‬וזוהי המעלה של הג"ר על הז"ת‪ .‬דהיינו‬
‫שפרטי הג"ר הינם י' נקודות בכל אחד מהכתר חכמה ובינה‪ ,‬שכל אחד מהם היו נקודותיו בדרך קוין‪ .‬אבל ו' חלקי‬

                                                                                         ‫הז"א לא היו בדרך קוים‪.‬‬
‫כשיטה זו הלך גם כן הרב באתי לגני זי"ע )‪ ,(æ"áæ ä"ã‬שכן אם היו סתם מקושרים‪ ,‬לא היה רבינו האריז"ל מגדיר‬

                                                                                                       ‫זאת כקוין‪.‬‬
‫ברם‪ ,‬שיטת הרב בית לחם יהודה )‪ (àåäå ã"ã‬הינה שבכל אופן לא היו בכל אחד בחינת קוין כלאחר תיקון האצילות‬
‫)‪ .(á"çëá ì"ø‬אלא היו מקושרים‪ ,‬שהנקודה העליונה היתה מתפשטת בתוך החלק שתחתיה )‪.(â"ò ä"ð úåîã÷ää øòù ïééò‬‬

                           ‫והיו כדמות "קנים"‪ ,‬שסופו של העליון‪ ,‬נעוץ בראשו של התחתון‪ ,‬וכולם הינם כלי אחד‪.‬‬
‫רבני המערב )‪ (ãåòå ä"ã‬הסבירו‪ ,‬שמה שלא היו נפרדות‪ ,‬אין הכוונה שהיו בדרך קוים‪ ,‬אלא שהיו כלולות ומחוברות‬

                                                                                         ‫בנקודה‪ ,‬שלא בדרך קוים‪.‬‬
‫והקשה הרב שלום ירושלים זי"ע )‪ ,(åìàå ä"ã‬שהרי כותב רבינו האריז"ל שהיו מתפשטים בצורת קוין‪ ,‬ואילו במקום‬

                         ‫אחר )‪ (ä"ô 'é øòù‬משמע שהיו הנקודות זו למעלה מזו‪ ,‬וכיצד היו מתלבשים אחד בחבירו?‬
‫ותירץ‪ ,‬שמה שהיו זו למעלה מזו בלי התלבשות קאי על הכלים‪ ,‬אבל שנכנסו האורות בכתר‪ ,‬ולאחר מכן באבא ואימא‪,‬‬
‫הכתר "פיצל" עצמו בבחינת קוין‪ ,‬ונכנסו קוי כליו שבתוכם האורות התחתונים‪ ,‬בבחינת מוחין לאבא ואימא‪ ,‬כמו לאחר‬

                                                                                                     ‫התיקון ממש‪.‬‬
   169   170   171   172   173   174   175   176   177   178   179