Page 171 - 1901-MOZESON-NIV-SFATAIM.1901-MOPZESON-NIV-SFATAIM.1A
P. 171
ניב שפתים yקבלת רבינו האריז"ל -דרכי ההשתלשלות קמג
z
א' מהששה פרצופים ע"י וא"א ואו"א וזו"ן שאחורי נה"י דכתר ואחוריים דאו"א דכל א' מהם נשארו באצילות והכלים
דז"ת דכל א' מהם נפלו לבי"ע".
יוצא מדבריו הקדושים ,שעד שער ט' פ"ו המשמעות הפשוטה בדברי רבינו האריז"ל שסדר השבירה הינה בכלללות,
ואילו בסוף פ"ו וכן בפ"ז בא ללמדנו שהשבירה הינה בפרטות דייקא ,ולא בכללות ופרטות.
וכן שוב עולה הקושיא ,מהיכן הוציא רבינו הרש"ש זי"ע מדברי רבינו האריז"ל שהשבירה הינה דייקא בפרטות ולא
בכללות ,ואדרבה מלשון רבינו האריז"ל משמע שהשבירה הינה בין בכללות ובין בפרטות ,שכן המשמעות אשר יותר
פשוטה הינה שהשבירה הינה בכללות.
כמובא בלשון מהרח"ו זי"ע ) (å"ô â"ç 'á øòù íéøòù àåáîוז"ל" :אחר שנתבאר בפרקים שעברו ענין השבעה מלכים
הנז' נבאר עתה עוד .כי זה המקרה שקרה אל שבעה מלכים האלו של כללות עולם הנקודים גם קרה בפרטות".
הרי בהדיא כתב רבינו האריז"ל שתיאור השבירה הינה כולה רק בפרטות ,ורק בה להוסיף בפרק זה שרבו האריז"ל גילה
לו שהשבירה הינה גם בפרטות ,ולכן הקשה מהרח"ו עצמו על דברי רבו ,היות ולא ידע ליישב את הסתירה היוצאת
בהכרח מדיבור זה ,השאיר בצ"ע.
ולכן עלינו מוטלת עלינו החובה בס"ד לעיין בדברי רבינו האריז"ל במבוא שערים ,ולראות במה רואה הרש"ש זי"ע
שמהרח"ו חזר בו.
לפי פשט הדברים האומרים במבוא שערים נראה שאין רבינו המהרח"ו זי"ע חזר בו כלל אלא אומר את אותם הדברים
שאמרם בעץ חיים ) ,(æ"ô-å"ô 'è øòùעם כמה הבדלים קטנים ,בכך שהשבירה היתה הן בכללות והן בפרטות ,ולכן יצאה
לו קושיה מכך .אמנם מכיון שתהליך תיאור השבירה במבוא שערים הינו ארוך יותר משאר לשונות האריז"ל ,שכן
השבירה בפרטות נאמר על פני פרק שלם ,אפשר לכאורה לדייק מלשון זו ,שהשבירה בפרטות הינה באופן שווה גם
בנקודה ד'-ה' .ולכן בלשון מבוא שערים ישנה ראייה חזקה וברוה יותר מאשר מקום אחר בו תואר השבירה )íééç õò
,(å"ô 'è øòùובכך לומר שהיתה השבירה בפרטות של הנקודות הרביעית והחמישית .שכן נראה מפורש במבוא שערים,
שבנקודה הרביעית והחמישית הג"ר יצאו ולא נשברו ,והז"ת נשברו ,ואף ציין שם שכל הליך השבירה שייך לדייקא
לפרשת וישלח המדבר בנקודה הרביעית דייקא וכן בדברי הימים המדבר על הנקודה החמישית )øòù íéøòù àåáî ïééò
òãåðë à"æã íéëìîä íäå 'åâå íéëìîä äìàå çìùéå úùøôá ãçà íéëìîä äìàå ïéðò äøåúá ô"á øëæð ïëì íâ" :ì"æå å"ô â"ç 'á
à"à ìù íéëìîä íðîà òãåðë àá÷åðá íä 'éáåúë éë à"æã àá÷åðã íéëìîä íäå íéîéä éøáãá 'áäå .à"æ úðéçá àéä äøåúä éë
.(à"æá àéä äøåúä éë äðîî äáâ éë äøåúá åìéôà ììë øëæð àì
מכל מקום ,לגבי חזרת רבינו המהרח"ו מדבריו עדיין צריך ביאור ,היות ומהרח"ו בעצמו מקשה קושיא על השבירה
בפרטות וכללות כפי שאמר לו רבו ,ונשאר בצ"ע ,ולכן נראה שאין הוא חזר בו מכלום ,כי כל דבריו הינם דברי רבו
דייקא .וכן רבינו הרש"ש זי"ע ) (øäðä úåáåçø úîã÷ä ùéøבעצמו קיים את הנאמר בדרוש מבוא שערים וז"ל" :כי אעפ"י
שימצא בדברי הרח"ו ז"ל איזו קושיא וצ"ע לא מפני כך נדחים דברי רבינו האר"י ז"ל כי זה הקושיא היא מחוסר
ידיעתנו שלא הבננו דבריו אבל סוף סוף דבריו דברי אלהים חיים אמת".
ועוד יש לטעון ,שבדרך כלל כאשר רבינו המהרח"ו זי"ע מביא הבנה ,או כאשר ישנו ספק בין ב' שמועות בדברי רבינו
האריז"ל ,אומר "נלע"ד חיים וכדומה" ,ואילו בדברים הנראים לכאורה פשוטים ,ואילו הכא אינו אומר אפילו פעם אחת
כך ,א"כ משמע שהכל הינם דברי רבינו האריז"ל ממש.
בהתבונן על כל הראיות שכתב רבינו הרש"ש זי"ע "כנגד" דברי המהרח"ו זי"ע בעץ חיים מבוססים על הכתוב בספר
מבוא שערים ,ונראה ששם נמצא טעמו החזק של רבינו הרש"ש זי"ע ,כפי שטען ששם חזר בו מהרח"ו מאופן תיאור
השבירה שהייתה גם בכללות וגם בפרטות ,אלא התרחשה בפרטות בלבד.
עיין הגהות השמ"ש ) ('à úåà å"ô 'è øòù íééç õòוז"ל" :שלום דע כי מהרח"ו ז"ל חזר בו בספר מבוא שערים וכו'".
וכן ) ('à úåà æ"ô 'è øòù ìéòìוז"ל" :וכמו שכתב הרח"ו ז"ל בספר מבו"ש".
וכן לעיל ) ('â úåàוז"ל" :לכן נלע"ד ,שהאמת הוא כפי מ"ש בס' מבוא שערים".
הרי אתה נלמד שההוכחות שהביא לעיל רבינו הרש"ש זי"ע מג' מקומות שונים בעץ חיים ,באומרו שהשבירה הינה
בפרטות בלבד ,הינה מהמבוא שערים הנ"ל ,ורק אליו חוזר שוב ושוב בכל הוכחה שהוכיח כנגד דברי המהרח"ו שהביא
בשם רבו בעץ חיים.
