Page 167 - 1901-MOZESON-NIV-SFATAIM.1901-MOPZESON-NIV-SFATAIM.1A
P. 167

‫ניב שפתים ‪ y‬קבלת רבינו האריז"ל‪ -‬דרכי ההשתלשלות קלט‬

                                                  ‫‪z‬‬

‫נקודה מב' בחינת האלו כלולה מי"ס וכל אלו נשברו ע"ד הנ"ל"‪ .‬וא"כ יוצא‪ ,‬שהיתה השבירה בשווה בין כל נקודה‬
‫בפרטות‪ .‬ר"ל שגם בנקודות הרביעית והחמישית‪ ,‬הג"ר שבהם התקיימו‪ ,‬והז"ת שלהם נשברו‪ .‬אך לאחר מכן‪ ,‬מבאר‬
‫רבינו האריז"ל שבאמנם יש חילוק בין הג' נקודות ראושנות לב' הנקודות האחרונות‪ ,‬והוא שבג' נקודות הראשונות יצאו‬
‫י"ס שלימות‪ ,‬הג"ר נשארו והז"ת נשברו‪ ,‬אבל ב' נקודות האחרונות שהינם כללות ז"ת דב"ן לא היה כן‪ .‬שנקודה רביעית‪,‬‬
‫הג"ר שבו וכן העשירית שבו‪ ,‬נשאר בנקודה השלישית שהינה בחינת "אמא דכללות דב"ן"‪ ,‬ומנקודה חמישית שהינה‬

                        ‫מלכות דב"ן נשארו כל הט' אחרונות שבה למעלה כדרך ז"א‪ ,‬אולם יצא רק כתר שבה לבד‪.‬‬
                                                             ‫ולכן מתוך דברי האריז"ל הנ"ל יש לשאול ה' שאלות‪:‬‬

‫א‪ .‬שמתחילת דבריו נשמע שאף ב' הנקודות התחתונות נשברו כדרך הראשונות‪ .‬ר"ל שהג"ר קיים והז"ת נשבר‪ ,‬אולם‬
                        ‫מהמשך דבריו משמע שיצאו רק ו"ק של נקודה רביעית‪ ,‬וכתר של נק' חמישית‪ ,‬וכן נשברו?‬

‫ב‪ .‬שמזה שאמר הרב שהג"ר של ז"א נשארו בנקודה השלישית‪ ,‬משמע שהנקודות יצאו א' מהשנייה‪ ,‬ולא יצאו בשווה‬
                                                            ‫מעיני א"ק כפי הנראה מפשט דברי רבינו הרש"ש זי"ע‪.‬‬

‫ג‪ .‬עוד יש לברר היכן נשארו הט"ס של המלכות‪ ,‬האם בז"א‪ .‬ר"ל שכמו שבז"א נשאר בנקודה הקודמת שלו שהינה‬
                                                                    ‫"אמא"‪ ,‬או שאף הם נשארו באימא כדרך ז"א‪.‬‬

‫ד‪ .‬היכן נשארו הג"ר של ז"א באימא‪ ,‬האם במלכות שבהו‪ ,‬או בבינה שבה‪ ,‬או בבינה של עצמם שנשארה בנקודה הג'‬
‫ה‪ .‬איך אפשר לומר במלכות שנשברה כדרך הראשונות‪ .‬בשלמא בז"א היה אפשר להסביר כדרך הראשונות‪ ,‬שהג"ר‬
‫נשארו בבינה‪ ,‬והינם עדיין קיימים‪ ,‬והו"ק שיצא כולו נשבר‪ ,‬אבל במלכות שיצאו הכתר )‪ ,(ø"âäî ÷ìç åðéäù‬הרי כולו‬

                            ‫נשבר‪ ,‬והט"ס שלה יצא ולא נשבר‪ ,‬וא"כ זהו בדיוק ההפך ממקרה הנקודות הראשונות?‬
       ‫תחילה נציג בקצרה את ג' סוגי השבירה‪ ,‬ומה נלמד מהי "הידוע" בדעת רבינו הרש"ש זי"ע בנקודה לשבירה‪:‬‬
‫שבירה בפרטות‪ -‬כאשר אנו מתבוננים על נקודה פרטית שבה יש א"ק ואבי"ע באורך‪ ,‬השבירה בפרטות התרחשה בז'‬
‫המלכים שבה‪ ,‬בכך שעמדו בחד סמכא‪ ,‬אחת מתחת לשני ונשברו וירדו כליהם והניצוצים השייכים להם למקום עולמות‬
‫בי"ע‪ .‬שבירה זו נעשתה באופן זהה לגמרי‪ ,‬בכל נקודה פרטית בעובי‪ ,‬שבה יש א"ק ואבי"ע באורך‪ ,‬וזוהי דעת רבינו‬

                                                                                                     ‫הרש"ש זי"ע‬
‫שבירה בכללות‪ -‬מתארת את ה' הנקודות העומדות בעובי אחת המלבישה על חברתה בעולמות אבי"ע השייכים לה‪,‬‬

                                          ‫והנקודה הרביעית והחמישית נשברו ונפלו לגמרי לעולמות בי"ע שתחתם‪.‬‬
‫שבירה בפרטות ובכללות‪ -‬שבירה זו מכילה את ב' התיאורים הנ"ל בו זמנית‪ ,‬בכך שבנקודה א'‪ ,‬ב' וג'‪ ,‬נעשתה בהם‬
‫השבירה בפרטות בלבד‪ ,‬בכך שהכ"ר שבהם נתקיימו והז"ת נשברו‪ ,‬ואילו בערך לנקודה הד' והה' נעשתה שבירה בכל‬

                                                                ‫מה שהתגלה מהם והם אלו שנפלו לעולמות בי"ע‪.‬‬
‫בכדי להבין את עומק דברי רבינו הרש"ש זי"ע יש להרחיב בתוספת הסבר זה‪ ,‬מהי הכוונה "שבירה דכללות ופרטות"‬

                                                                                            ‫)‪.(å"ô è"ù íééç õò ïééò‬‬
‫כפי הידוע‪ ,‬יצאו מעיני א"ק ה' פרצופים ובראשונה יצאה נקודת הכתר דב"ן‪ ,‬שיש בה י"ס שהינם ג"ר וז"ת‪ ,‬והג"ר‬
‫דפרטות הנקודה יצאו שלימות כל אחת בי"ס‪ ,‬ואילו הז"ת יצאו חסרות‪ .‬דהיינו שהו"ק הינם בעצם פרצוף פרטי אחד‬
‫שהינו "הפרצוף הרביעי" )‪ (äèîì äìòîî êøåàá‬הנקרא "הז"א של הכתר"‪ ,‬ובו יצאו רק ו' חלקים שהינם החג"ת נה"י‬
‫הפרטיות שלו‪ ,‬ונחסר ממנו הג"ר הפרטיים שלו והמלכות )‪íéôåöøô íðéä àìà ,÷"åä ìù ø"âä íðéàù ,øúëä ìù ø"âä ì"ø‬‬

‫‪åàöé íðîåàå ,ú"æå ø"â åì úåéäì øåîàù ,åîöò éðôá óñåð óåöøô åðéä ÷"åäå ,åìùî ñ"éî ìåìë íäî 'à ìëù ï"áã øúëã íééèøô‬‬

‫‪ ,(åìù úåëìîä àìå åìù ø"âä àöé àìù êëá øñç‬ונשארו בבינה של נקודת הכתר‪ ,‬כפי לשון רבינו האריז"ל‪" :‬בכל ז'‬
‫מלכים דכל אחד מהג' נקודות הראשונות דב"ן דכללות‪ ,‬לא יצאו הג"ר דז' מלכים עצמו בפרטות‪ ,‬ונשארו בבינה שלהם‬
‫שבאותו הנקודה עצמה"‪ .‬וכן המלכות הינה פרצוף בפני עצמה‪ ,‬שאף היא לא יצאה שלימה בי"ס‪ ,‬אלא יצא ממנה הכתר‬
‫שלה בלבד‪ ,‬וז"ת אלו נקודת הכתר נשברו וירדו לבי"ע‪ .‬אח"כ יצאה נקודת החכמה דב"ן שאף היא יצאה י' ספירות‪,‬‬
‫ר"ל ג"ר וז"ת‪ .‬הג"ר יצאו שלימות שכל אחת מהם יש י"ס‪ ,‬והז"ת יצאו חסרות‪ ,‬ר"ל שהו"ק הינו ו' חלקי פרצוף ז"א‬
‫של נקודת החכמה‪ ,‬ונחסר ממנו הג"ר והמלכות שלו שנשארו בבינה של החכמה‪ .‬וכן המלכות יצא ממנה הכתר שלה‬
‫בלבד‪ ,‬ונחסר ממנה ט"ס התחתונות שבה‪ ,‬וז"ת אלו נקודת החכמה נשברו וירדו לבי"ע‪ .‬אח"כ יצאה נקודת הבינה דב"ן‪,‬‬
‫ואף היא יצאה בי"ס‪ ,‬ר"ל ג"ר וז"ת‪ .‬הג"ר יצאו שלימות שכל אחת מהם בי"ס והז"ת יצאו חסירות‪ ,‬כלומר שהו"ק הינו‬
   162   163   164   165   166   167   168   169   170   171   172