Page 168 - 1901-MOZESON-NIV-SFATAIM.1901-MOPZESON-NIV-SFATAIM.1A
P. 168
קבלת רבינו האריז"ל -דרכי ההשתלשלות yניב שפתים קמ
z
ו' חלקי פרצוף ז"א של נקודת הבינה ,ונחסר ממנו הג"ר והמלכות שבו שנשארו בבינה דבינה .המלכות יצא ממנה הכתר
שלה בלבד ,ונחסר ממנה ט"ס התחתונות שלה ,וז"ת אלו דנקודת הבינה נשברו וירדו לבי"ע.
שבירה זו של הז"ת של נקודת הכתר החכמה והבינה ,נקראת "שבירה בפרטות" ,ר"ל שהספירות הפרטיות של כל נקודה
נשברו וירדו לעולמות בי"ע .אח"כ יצאה נקודה רביעית שהוא "ז"א דב"ן" ,וכן נמצא השינוי הגדול .ר"ל שנקודה זו
לא יצא ממנה כל הג"ר והמלכות ,אלא נשארו ב"נקודה השלישית" שהינה פרצוף "בינה דב"ן" ,וכל מה שיצא זה רק
ו"ק ,ר"ל ו' חלקי הפרצוף הפרטי של נקודת ז"א.
נמצא לפי האומר ) ('æ-'å ÷øô 'è øòù íééç õò àáéìàשיש בנקודה זו ב' חסרונות:
האחת ,שהג"ר של הנקודה לא יצאו כלל .השנייה ,שהג"ר והמלכות של פרצוף ז"א הפרטי של נקודת ז"א ,גם כן
לא יצאו .ולכן צריך לברר היכן נשארו ,שהרי אין כאן "בינה" שהולידה אותו שנאמר "שישאר בפרצוף הבינה" .ולפי
זה שנשברו הו"ק ,נמצא שכל הנקודה הרביעית חסרה ,כיון שהג"ר והמלכות לא יצאו ,והו"ק שכבר יצאו הרי נשברו
וירדו לבי"ע.
אח"כ יצאה "הנקודה החמישית" שהינה "מלכות דב"ן" ,וממנה יצא רק הכתר ,ולא יצאו ט"ס תחתונות כלל ,וממילא
בהכרח שהשבירה היתה "בכתר בלבד" ,אשר ירד כולו לבי"ע .ולפי זה אף שהכתר נשבר ,נמצא שכל הנקודה החמישית
חסרה ,כיון שהט"ס התחתונות לא יצאו ,והכתר שכבר יצא ,הרי נשבר וירד לבי"ע.
שבירה זו של "נקודה ד' וה' נקראת "שבירה בכללות" .ר"ל שאם נסתכל על כללות הנקודות כפרצוף אחד ,הג"ר שבו
נתקיימו והז"ת נשברו .אולם דבר זה לא ניחא לרבינו הרש"ש זי"ע לומר שב' הנקודות אינן קיימת כלל ,ולכן צ"ל שאין
הבדל כלל בין נקודה לנקודה ,בכל ה' הנקודות בשווה.
ובאמת המדקדק בלשון רבינו הרש"ש זי"ע ) ,(øäðä úåáåçø úîã÷ä ùéøיראה תימה רבתי שהרי רבינו הרש"ש זי"ע
ממשיך ואומר וז"ל" :ועפ"י שהניח שם הרח"ו ז"ל שאלתו בצ"ע ) (íéøòù àåáîá ì"øהנה ידוע ופשוט וברור הדבר כי
זה בתחילת לימודו עם האר"י זלה"ה שעדיין לא נתיישב הענין בלבו והוא מחמת שהבין שמקרה המלכים ההוא היה
בכללות וגם בפרטות ולכן יצא לו קושיא אבל האמת הוא כי לא היה בכללות רק בפרטות לבד ואז אין קושי'".
יוצא מדבריו הקדושים ,שבתחילת לימוד המהרח"ו זי"ע עם רבינו האריז"ל ,הבין המהרח"ו שהשבירה היתה גם בכללות
וגם בפרטות ,ואח"כ הבין שהיה רק בפרטות ולא בכללות ,ובזה נתיישב לו הכל.
והנה המעיין בלשונות האריז"ל ) (íéøòù àåáîá ïëå å"ô 'è øòù íééç õòבהם רבינו הרש"ש זי"ע הביא בריש הקדמתו
כמקור לדבריו שהשבירה הינה בפרטות ,יראה לנגד עיניו שכתוב להדיא ) ,(íéøòù àåáîá èøôáשהשבירה היתה בין
בכללות ובין בפרטות ,ואדרבא מלשון מבוא שערים ,מוכח שהפשוט יותר שהשבירה הנה בכללות.
כמובא בלשון מהרח"ו זי"ע ) (å"ô â"ç á"ù íéøòù àåáîוז"ל " :שנתבאר בפרקים שעברו ענין השבעה מלכים הנז' נבאר
עתה עוד .כי זה המקרה שקרה אל שבעה מלכים האלו של כללות עולם הנקודים גם קרה בפרטות".
הרי מפורש שפשיטא ליה למהרח"ו זי"ע שהיתה שבירה בכללות ,ואדרבא בא ללמד ולהוכיח שהוא הדין שהיתה גם
בפרטות ,ולכן הרי לך ראייה היפך דברי רבינו הרש"ש זי"ע שכתב שהשבירה היתה רק בפרטות ורק בכללות .וא"כ אין
להקשות ולומר שכוונת הרש"ש זי"ע שכל דברי רבינו המהרח"ו במבוא שערים הינם בתחילת לימודו ,שהרי מזה שכתב
גם כן מקור נוסף ) (æ"ô-å"ô 'è øòù íééç õòהרי שהיתה השבירה בין בכללות ובין בפרטות .אלא שבסוף הפרק במבוא
שערים הוקשה לו על דברי רבו והשאיר בצ"ע.
ועוד יש להקשות ,שרבינו הרש"ש זי"ע סותר עצמו שכן בהגהת השמ"ש ) (å"ô 'è øòù íééç õòכתב וז"ל" :דע כי
מהרח"ו חזר בו בספר מבוא שערים וכו' ,וכתב שם שגם הב' נקודות התחתונות שהם כללות זו"ן גם הן יצאו הג"ר
של כל אחד ואחד ונתקיימו ,והז"ת של כל אחד ואחד נשברו ,באופן שכל הה' פרצופים שוים בזה וכו'".
וא"כ רבינו הרש"ש עצמו מודיענו שאע"ג שבעץ חיים שער ט' פ"ו ,כתב רבינו המהרח"ו זי"ע שהיתה שבירה בכללות,
דע שמבוא שערים חזר בו והיתה רק שבירה בפרטות .ואכן הדברים צריך בירור ,שמופרש שם אחרת ,דאדרבא הפשוט
הינו שהיתה שבירה הן בכללות והן בפרטות.
ובאמת אם תעיין עומק יותר תמצא שגם בלשון רבינו האריז"ל ) (å"ô 'è øòù íééç õòלכאורה ישנה סתירה מיניה וביה
בדבריו וז"ל" :ואל תתמה איך יצאו התחתונים אחר שבירת העליונים ,וגם איך כל הג"ר שבכל נקודה ונקודה של הה'
נקודות לא נשברו ,והז"ת דנקודים הראשונים נשברו .התשובה היא כי בכל נקודה ונקודה יש מין אור א' שווה לערך
