Page 176 - 1901-MOZESON-NIV-SFATAIM.1901-MOPZESON-NIV-SFATAIM.1A
P. 176

‫קבלת רבינו האריז"ל‪ -‬דרכי ההשתלשלות ‪ y‬ניב שפתים‬  ‫קמח‬

‫"האירה" ספירת החסד בגבורה‪ ,‬שהינם בחינות הופכיות זו מזורא‪ ,‬וכן הגבורה האירה בתפארת‪,‬‬

‫שהינה מידת הרחמים‪ ,‬ונוגדות זו לזו‪ ,‬ולכן לא יכלו הכלים של השבע תחתונות לסבול את האורות‬
                                                      ‫שנתלבשו בהם‪ ,‬ונשברו הכלים שלהםרברג‪.‬‬

‫עוד טעם לשבירת הכלים בעולם הניקודים הינו‪ ,‬שלעולם אין קיום לנוקבא בלא הזכררד‪ .‬וכיון ששם‬

                                                  ‫‪z‬‬

‫ובכך תבין שהנה המוחין יצאו בסוד קוין‪ ,‬והז"ת לא עשו כמותם אלא יצאו בחד סמכא‪ ,‬ובזה נעשה השבירה‪ .‬ולכן כל‬
‫ענין המחלוקות‪ ,‬שהינם בחינת השבירות אשר היו בכל הדורות‪ ,‬אינם בגלל המוחין‪ ,‬שהינם בחינת הצדיקים עצמם‪ ,‬כי‬
‫הצדיקים תורתם עומדת בסוד קוין‪ ,‬ומכירים בכך ש"אלו ואלו דברי אלקים חיים"‪ ,‬אלא כל השבירות והמחלוקות הינם‬
‫מצד התלמידים הנבחנים כבחינת ז"ת בערך הצדיקים‪ ,‬בכך שאינם מבינים את פנימיות הדברים‪ ,‬וממילא חסרה מהם‬
‫בחינת "אהבת ישראל"‪ ,‬והבנה שכל ישראל הינם נשמה אחת‪ ,‬ולכן יצאו "בחד סמכא"‪ ,‬ואמרו "אנא אמלוך"‪ ,‬ר"ל שרק‬
‫דרכנו הינה הצודקת‪ .‬ולא זו בלבד שטעו‪ ,‬אל שהז"ת אינם מקושרים באמת למוחין שהינם הצדיקים עצמם‪ ,‬כמו שאמר‬
‫הרה"ק מוויטעפסק זי"ע על מה דאיתא בגמרא )‪ " :(à"ò æ"è÷ àøúá àáá‬כל שיש לו חולה בתוך ביתו ילך אצל חכם‬
‫ויבקש עליו רחמים"‪ .‬דהיינו שעל החולה שורים "דינים" בגלל שחסר לו דבקות בה' יתברך‪ ,‬ולכן צריך ללכת אצל‬
‫הצדיק שהינו מקושר ודבוק כל הזמן בה' יתברך‪ ,‬וע"י שהאדם מתקשר לצדיק‪ ,‬בזה עצמו נכנס לדברות‪ ,‬וממילא יוצא‬

                                                           ‫מהדינים השורים עליו‪ ,‬אפילו בלי שהצדיק יתפלל עליו‪.‬‬
‫רא‪ .‬בדרך העבודה הנקראת "אליבא דנפשיה"‪ -‬איתא ברמב"ם זי"ע )‪ ('ã äëìä à"ô úåòã úåëìä ä÷æçä ãéä‬וז"ל‪" :‬הדרך‬
‫הישרה היא מדה בינונית שבכל דעה ודעה מכל הדעות שיש לו לאדם והיא הדעה שהיא רחוקה משתי הקצוות ריחוק‬
‫שוה ואינה קרובה לא לזו ולא לזו לפיכך צוו חכמים הראשונים שיהא אדם שם דעותיו תמיד ומשער אותם ומכוין‬
‫אותם בדרך האמצעית כדי שיהא שלם בגופו"‪ .‬מובן מדבריו הקדושים‪ ,‬ששורש החסרון הינו ממה שאנשים נוטים לילך‬
‫בדרך הקצוות‪ .‬אמנם דרך התורה אינה כך‪ ,‬אלא הינה הדרך הממוצעת והישרה בחינת "המתקלא" שהינה דרך התיקון‪.‬‬
‫לכן דע אליבא דנפשך‪ ,‬שהאדם הינו בקצוות‪ ,‬ר"ל במידה קיצונית כדוגמת "דרך היראה"‪ ,‬אזי לבסוף ישבר מזה‪ ,‬וכן‬
‫לאידך גיסא אם יקח לו רק את דרך האהבה‪ ,‬אם ילך בכך עד הסוף ישבר גם כן ח"ו )‪â"ò ç"ì ã"ô 'ç øòù íééç õò ïééò‬‬
‫‪ .(úìèáúà àòøàå úåëìîä ìò åìôð úåøåàä éåáø ïë ,õøàä ìò íéî éåáø íéìëä úøéáùì æîåø ìáåîä íâ" :ì"æå‬ולכן על האדם‬

      ‫ללכת בב' הדרכים שהינם בחינת האהבה והיראה שהינם דרכי התיקון‪ ,‬לדעת מתי ילך בדרך זו או בדרך אחרת‬
‫רב‪ .‬בדרך העבודה הנקראת "אליבא דנפשיה"‪ -‬בירור גילוי הדבר מהי מהות השבירה אשר היתה בעולם הניקודים‪,‬‬
‫עניינה "תפיסת ערך עליון לפי ערך תחתון"‪ .‬ר"ל שכאשר התחתון "מביט" על העליון‪ ,‬לפי ערכו של תחתון‪ ,‬אזי זוהי‬
‫גופא שבירת העליון‪ ,‬שכן אין "שבירה" של עליון אלא רק ביחס למי שתחתיו‪ .‬ובכך יובן בס"ד מדוע רק הז' מלכים‬

                                                                                       ‫)‪ (ï"åæ ì"ø‬נשברו ולא הג"ר?‬
‫כי הזו"ן הינם בחינה של "אור פנימי"‪ ,‬משא"כ הג"ר אשר הינם מוגדרים כאורות מקיפים אינם נשברו‪ .‬ר"ל כי כל מה‬
‫שנתפס אצל האדם כדבר פנימי‪ ,‬הרי שהינו תופס ומשיג את הדבר‪ ,‬זוהי גופא השבירה‪ .‬משא"כ מה שהאדם זוכה לידע‬
‫שאיינו משיג‪ ,‬נקרא שאינו נשבר"‪ .‬ולכן כל תכלית העבודה הינה "תכלית הידיעה שלא נדע"‪ .‬דהיינו שכל מה שהאדם‬
‫משיג על "יזקוף" זאת לעצמו‪ ,‬אלא הכל ממנו יתברך ברחמים הרבים‪ ,‬והוא עומק נקודת הביטול של האדם כלפי קונו‪,‬‬

                                                                                                   ‫והבן זה מאוד‪.‬‬
‫רג‪ .‬בדרך העבודה הנקראת "אליבא דנפשיה"‪ -‬אליבא דנפשינו‪ ,‬עיקר העבודה הינה בתיקון המידות‪ ,‬ולכן לעיתים אדם‬
‫זוכה להתנוצצות וראייה רוחנית בראשו )‪ ,(åøáùð àìù åùàøáù ã"áçî äøàä ìá÷î ì"ø‬אמנם אם אינו "עמל" לקנות זאת‬
‫במידות‪ ,‬הרי זה נעלם מהר‪ .‬וזאת כי "המוחין" אינם נשברו‪ ,‬ולכן אפשר לקבלת את אורם ביתר קלות‪ ,‬אבל המידות‬

                                     ‫הינם נשברים‪ ,‬ויש לעמול ולהתיגע כדי לתקנם‪ ,‬ואין זה בא בלי עבודה גדולה‪.‬‬
‫רד‪ .‬בדרך העבודה הנקראת "אליבא דנפשיה"‪ -‬דע שמעיקרי התיקון שיהיו בחינת דכר ונוק' יחד‪ ,‬כי הדכר הינו שם‬
‫מ"ה הוא בחינת אור‪ ,‬ואילו הנוק' שהינה שם ב"ן הינה בחינת כלי‪ ,‬ולעולם צריך את שניהם יחדיו‪ ,‬אורות וכלים‪ ,‬והא‬

                                                                                                 ‫בלא הא לא סגי‪.‬‬
‫ביתר עמקות‪ ,‬הדכר עיקר עניינו בחינת עצמיות המשפיע‪ ,‬ר"ל מהותו העצמית של המשפיע כפי שהינה מצד עצמו‬
   171   172   173   174   175   176   177   178   179   180   181