Page 289 - 1901-MOZESON-NIV-SFATAIM.1901-MOPZESON-NIV-SFATAIM.1A
P. 289

‫ניב שפתים ‪ y‬קבלת רבינו הרש"ש זי"ע רסא‬                                                                         ‫‪10‬‬

                                    ‫השבירה‪" ,‬שקושייתו הינה מחמת שהיא בתחילת לימודו"קכה‪.‬‬

‫ובאמת אין הדברים כפשוטםקכו‪ ,‬ודי לנו במה ששיבח רבינו האריז"ל גדולת נשמת מהרח"ו זי"ע‪,‬‬
                                          ‫ועוצם השגתו בשמים ממעל יותר ויותר מכל בני דורו‪.‬‬

‫ואדרבא "סמך" רבינו האריז"ל את שתי ידיו‪ ,‬והוא שנבחר מן השמים להנחיל תורת רבינו האריז"ל‪,‬‬
‫לדורי דורות עד הדור האחרון‪ ,‬וכל דבריו ברוח הקודש נאמרו‪ ,‬וחלילה לנו להעלות על הדעת שמא‬

                            ‫שגה בדבריו‪ ,‬או שמא נשמטה אות אחת מתחת קולמוסו הטהורקכז‪.‬‬

                                                  ‫‪z‬‬

‫קכה‪ .‬כמובא בלשון רבינו הרש"ש זי"ע )ריש הקדמת רחובות הנהר ב' ע"א( וז"ל‪" :‬ועפ"י שהניח שם הרח"ו ז"ל‬
‫שאלתו בצ"ע הנה ידוע ופשוט וברור הדבר כי זה בתחילת לימודו עם האר"י זלה"ה שעדיין לא נתיישב הענין בלבו‬
‫והוא מחמת שהבין שמקרה המלכים ההוא היה בכללות וגם בפרטות ולכן יצא לו קושיא אבל האמת הוא כי לא היה‬

                                                                        ‫בכללות רק בפרטות לבד ואז אין קושיא"‪.‬‬
‫קכו‪ .‬ועיין בלשון מהר"א פירירא זי"ע )ריש קונטרס תולדות ברית שלום הובא בבגדי קודש לאהרן עמ' קפ"ח( וז"ל‪:‬‬
‫"שאיך אפשר שהרב שר שלום כשמו כן הוא‪ ,‬שיבוא היפך מורינו )מהרח"ו זי"ע(‪ ,‬ויאמר לו דברים כאלו "שהיה‬
‫בתחילת לימודו"‪" ,‬ושעדיין לא נתיישב הענין בלבו"‪ ,‬וכהנה דברים אשר לא יאמר לפי פשוטן‪ ,‬כיון שלחמו הוא אכל‬
‫ומימיו שתה‪ ,‬וזהו גמולו אשר שילם לו וכו'‪ ,‬וכהנה יש לנו תמיהות רבות מענותנותו וחסידותו‪ .‬ובודאי שהרב החסיד‬
‫זיע"א לא זה היתה כוונתו האמיתית‪ ,‬אלא להטמין בדבריו בתמיהות וענינים כאלה אילו הם תרעומת‪ ,‬והאמת טמון‬
‫בתוכו‪ .‬וכבר שמעתי שרב תורת חכם )קל"ה ע"א ס"ו ע"ב(‪ ,‬יישב דבריו ואמר שאלו ואלו דברי אלהים חיים‪ ,‬אלא‬
‫שרצה להעלים‪ ,‬ושנלמד ממנו להעלים בדברים תמוהים לפשטיות ובתוכו נשים סם חיים וכו'‪ .‬ואם אין אנחנו מבינים‬

                                     ‫דברי מהרח"ו לא מפני זה אינם אמיתיים ח"ו‪ ,‬אלא הם מעצמם הם אמיתיים"‪.‬‬
‫קכז‪ .‬וראשית צריך להבין בס"ד למה דייקא נבחר מהרח"ו זי"ע‪ ,‬להיות "מעתיק השמועה"‪ ,‬ומעביר תורת רבו האריז"ל‬
‫לדורות הבאים‪ ,‬ולמה כתבי התלמידים שלמדו אתו עמו ביחד בשיעורים שמסר האריז"ל‪ ,‬נזהרנו מאוד מללמוד בהם‪.‬‬
‫מהרח"ו זי"ע נבחר ממרום להיות הכותב ומוסר קבלת רבו האריז"ל לכלל ישראל והדורות‪ ,‬ולהיות ממלא מקומו אחריו‪.‬‬
‫כמובא בלשונו )הקדמת עץ חיים(‪" :‬כי שתים שנים קודם פטירת הרב זלה"ה‪ ,‬בא אנוס ממצרים על פי הדיבור וכו'‪,‬‬
‫ואז בעלותו מארץ מצדרים סמך ידיו עלי‪ ,‬והאיר עיני בקצת ההקדמות אמתיות שרשיות שמסרו לו ממתיבתא דרקיעא‬
‫להחיות שארית בארץ‪ ,‬ומפי אליהו ז"ל שנתגלה אליו תמיד"‪ .‬וכתב במקום אחר )שער הגלגולים הקדמה ל"ח( וז"ל‪:‬‬
‫"ביום ר"ח אדר השל"א ליצירה אמר לי )הרב ז"ל(‪ ,‬כי בהיותו במצרים התחיל להשיג השגתו‪ ,‬ושם נאמר לו שיבוא‬
‫לעיר צפת‪ ,‬כי שם הייתי אני חיים דר שם‪ ,‬כדי שילמדני‪ .‬ואמר לי כי לא בא לדור בצפת תוב"ב אלא בעבורי‪ .‬ולא עוד‬
‫אלא שאפילו עיקר באיתו לעולם בגלגול הזה‪ ,‬לא היה אלא בעבורי‪ ,‬להשלים אותי וכו'‪ .‬גם אמר לי שלא היה מוטל‬

                   ‫עליו ללמד שום אדם זולתי אני לבדי ובהיות שאני אלמוד לא יצטרך הוא להתקיים בעולם הזה"‪.‬‬
                                                                    ‫מכל הלשונות הנ"ל‪ ,‬תבין מעלת מהרח"ו זי"ע‪.‬‬

‫לגבי שאר כתבי שאר התלמידים‪ ,‬הובא בכתבי הר"ש שלומל במכתבו )ספר האר"י וגוריו אגרת א' עמ' ז'( וז"ל‪" :‬אמנם‬
‫לא ניתן רשות לשום חכם מכל חכמי ארץ ישראל לכתוב דבריו )של הרב האריז"ל( בספרו‪ ,‬זולת לרבי חיים ויטאל‬

        ‫נר"ו‪ ,‬באומרו שאין אחד מהם יכול לירד לסוף דעתו‪ ,‬ולכתוב הדברים באמתתם זולת כבוד מורנו הר' חיים"‪.‬‬
‫ועל סמך דברים אלו כתב הגאון החיד"א זי"ע )שם הגדולים ערך הרח"ו זי"ע( וז"ל‪" :‬הנה רבינו האר"י ציוה‬
‫ששום אחד מתלמידיו לא יכתוב זולת מהרח"ו‪ ,‬אך הם לחשקם בתעלומות חכמה היו כותבים‪ ,‬ומאלו הקונטרסים‬

         ‫משאר התלמידים נתהוו טעיות ונוסחאות‪ ,‬ועוד כי מהרח"ו לא נתן רשות להעתיק מכתביו לשום אחד"‪.‬‬
‫והקשה הרה"ג המקובל יעקב הלל שליט"א )מאמר גדול השלום עמ' נ"ט(‪ ,‬שלכאורה צ"ע על הנאמר לעיל‪ ,‬כי בספר‬
‫שבחי האר"י )עמ' י"ח(‪ ,‬ישנו לשון המשתמע לתרין אנפין אודות כתבי התלמידים שרשמו מתורת רבם לעצמם אם‬
‫נעשו בהסכמת הרב ז"ל או לאו‪ ,‬כלשון הרב ז"ל לתלמידיו‪" :‬לכן עצתי היא שכל אחד מכם יכתוב מה ששמע ממני‪,‬‬
‫ויהיה לכם לזכרון‪ ,‬ולדורות הבאים אחריכם‪ .‬אמנם לא ניתן רשות לכתוב זולת הרח"ו ז"ל‪ ,‬שהוא יודע לירד לסוף דעתי‪,‬‬
   284   285   286   287   288   289   290   291   292   293   294