Page 73 - 1901-MOZESON-NIV-SFATAIM.1901-MOPZESON-NIV-SFATAIM.1A
P. 73
ניב שפתים yקבלת רבינו האריז"ל מה
z
ממש ,וכמו שמשמע להדיא מדברי המהרח"ו זי"ע שהעיד כן )(íééç õò øôñ úîã÷äá ñôãð ïëå 'á óã á÷òé úìä÷ øôñ ïééò
וז"ל" :ועל כן עלתה הסכמתי שלא להוסיף ושלא לגרוע כמלא נימא אפילו בענין הסדר בעצמו כאשר שמעתיו מפי
מורי זלה"ה".
ולכן יש ליישב מש"כ )" :(ä"ð÷ 'îò 'â úåà úåîã÷ää øòù ïééòועתה בבואי להעתיקו ולהרחיבו" ,שכוונתו הנ"ל הינה
להרחיבו מדרושים אחרים שקיבל ,אבל לעולם גם בדרוש זה לא הוסיף ולא שינה הלשון ,אלא חיבר האהל להיות
כאחד ותו לא )úåðùì éìáî ,ì"æéøàä åðéáø éáúëã úåøåãäîä áåìéùá ò"éæ ùàøéôàô î"øäå ò"éæ çîö é"øä åùòù äî úîâåãë
,(åîöò çñåðäî äîåàîוהבוחר יבחר.
ועוד יש להעמיק בס"ד מכיון שדברים הנ"ל הינם מיסודות החכמה ,יש להבהיר שישנן ב' שיטות כיצד להסביר את
כתבי המ"ב של רבינו המהרח"ו זי"ע.
יש הטוענים כי דייקא "השמונה שערים" הינם סולת נקיה טהורה ממה שקבל הרח"ו ז"ל מרבו האריז"ל ,אשר שם לא
הוסיף מדיליה מאומה ,אלה העתיק הדברים כמות שהם ,וכאשר הוסיף הבנה או תירוץ הקדשים לכתוב "ונלע"ד חיים",
וכיוצא באלו .אולם בכתבי המ"ב שינה הרח"ו ז"ל מדרכו הראשונה ,וכתב הדרושים כפי רוחב בינתו לאור תורת רבו
ז"ל ,אשר לסיבה זו גנז את אותם החיבורים.
מאידך ,יש הטוענים שלעולם כל דברי רבינו המהרח"ו זי"ע הינם דברי האריז"ל בכל כתיבותיו הן הראשונות המכונות
בשם "מ"ק" ,והן המאוחרות המכונות בשם "מ"ב" .ואם כתב ליישב שמועות או לחדש הבנה כתב "ונלע"ד חיים" ,או
לשונות כאלו ואחרים המורים כפי מפרי קולמוסו והבנתו של הרח"ו ז"ל מבלי לערבבם עם דברי האריז"ל .וא"כ מה
שימצא בדברי רבינו האריז"ל קושיות מיניה וביה ,או מספר אחד למשנהו ,או דרוש הסותר דרוש אחר מעיקרו בדברים
שאינם כן ,אינו בגלל הוספות מצד הרח"ו ז"ל ,אלא בכוונה מכוונת להסתיר ולהעלים הסודות לאותם הבלתי ראויים.
והנה מצאנו להרב החסיד חק"ל היר"א זי"ע בתשובתו לרב חיים שמואל הלוי ז"ל ) ,('à úåà 'æ ïîéñ òáù øàáשהשואל
הקשה על דברי הרב ז"ל שלכאורה סותרים לסוגיין דעלמא וכו' .והשיב לו וז"ל" :האמת אם באים אנחנו להבין לשונות
הרב כפשטן הקושיא היא חזקה ואין עליה תשובה ,אולם מי שבקי בדברי הרב רואה כי הרב זיע"א מעלים הדברים
ומכסה אותם ,וכמה פעמים כותב "דבר שאינו כן" ,ואין האמת כן ,ובמקום אחר כותב ומגלה דעתו כי כך הוא האמת,
וכן אשגרת לישניה לומר "והבן זה" ,וכמה פעמים אומר "והבן זה מאוד" ,כדי לעורר אל העמיין שלא תבין כמו
שכתבתי לך כמה פעמים".
הרי לנו מזה כי היחס וסדר הלימוד בכתבי האריז"ל צריך להיות בידיעה ברורה כי אין מוקדם ומאוחר בתורה ,ולעולם
גם כתבי המ"ב הינם ע"פ קבלתי האריז"ל ,ופעמים דשם דוקא כותב הדרוש אליבא דאמת ,מה שכיסה בשמונה שערים
המוסמכים .ואם נראים הדרושים כסותרים זה לזה ,אינו מחמת שרבינו המהרח"ו זי"ע הוסיף בהם מדיליה ,אלא משום
כונתו הרצויה לכסות ולהעלים את הסודות .ודע עוד כי לא מצאנו עדיין לאחר מהקדמונים שתירץ סתירה בדברי
המהרח"ו זי"ע על פי ההשערה שאותו הדרוש סותר "חידוש" מאת המהרח"ו זי"ע ,ולכן ניתן לומר שכל המקומות
המוקשים והנראים לכאורה כסותרים הינם בגדר "מכסה אלפיים אמה" כאשר היה ברצונו של רבינו המהרח"ו זי"ע,
לכסות ולהעלים את הסודות ,וסמך על המעיין ,ורק כאשר נמצא בכתבי האריז"ל "ונלע"ד חיים" ,או לשונות של ספק
כמו "ואפשר" ,זהו מדברי רבינו המהרח"ו זי"ע כפי הבנתו העצמית.
ועיין בלשונו של המקובל האלוקי ר' שלמה מולכו זי"ע ) (á"ò 'à êæ úéæ ïîùוז"ל" :שידוע וברור הוא שכל הנמצא
כתוב בדרושי הרב זלה"ה בסתם הוא ששמע אותו הרח"ו ז"ל מרבו האריז"ל וכתבו כמו ששמע אותו ,והוא לא הוסיף
ולא גרע אפילו כמלא נימא ככתוב בהקדמת עץ חיים ,ובמקום שהוסיף נופך משלו כותב בפירוש ונלע"ד חיים או אמר
חיים או אמר הכתוב".
וכן כתב בספר לשם שבו ואחלמה ) (â"é úåà á"ò à"ë ä"òãä øôñוז"ל" :כי כל מ"ש הרח"ו ז"ל הרי לא אמר מעצמו דבכל
מקום שאמר איזה דיבור מעצמו הרי כתב שמו עליהם אמר חיים או ונלע"ד כנודע .וכל מ"ש סתם הרי הוא דברי האריז"ל
ממש ,וא"כ חלילה לדחות איזה דיבור מדבריו מחמת איזה סתירה או קושיא ,כי כל דבריו הם דברי אלקים חיים ואמת".
ובדרך זה כתב רבינו אהרן שלמה מהרי"ל זי"ע ) (á"ò 'â íééç õò åëæ íééç äéîòåè øôñ úîã÷äוז"ל" :שהצ"ע של מהרח"ו
ז"ל אינו אלא אזהרה לקורא שיעיין היטיב בדברי הרז"ל ולא מסבת ספק אצלו ,שלא כתב אפילו תיבה אחת שלא שמע
מרבו ,ואם נפל בו ספק איך שמע ,כתב בלשון ספק ואפשר.
