Page 74 - 1901-MOZESON-NIV-SFATAIM.1901-MOPZESON-NIV-SFATAIM.1A
P. 74

‫קבלת רבינו האריז"ל ‪ y‬ניב שפתים‬  ‫מו‬

‫ודענ‪ ,‬שכיון שחשש מהרח"ו זי"ע שבכתבי "המהדורא בתרא" שלו "עבר" על צוואת רבו ז"ל‪ ,‬ושינה‬
‫את יעודו‪ ,‬היה כנראה "לבו נוקפו בדבר"‪ ,‬עד שמרוב היראת שמים שהיתה לו בתכלית‪ ,‬החליט‬
‫"לגנוז" כתבים אלו בגניזה‪ ,‬והניח ירושה לדורות ביד בנו מהרש"ו זי"ע את ספרו "עץ חיים" שהינם‬
‫כתביו המקודמים הנקראים "מהדורא קמא"‪ ,‬שהינם דברי רבינו האריז"ל כהוויתן ממש‪ ,‬ללא שום‬

                                                                                ‫תוספת ושכלול‪.‬‬

 ‫כתבי האר"י ותלמידיו לא נדפסו‪ ,‬לא בחייהם שלהם ולא במשך מאה וחמישים השנים הבאות‪.‬‬

‫הדפוס היה קיים‪ ,‬וספריהם של חכמי צפת נדפסו‪ ,‬אך המקובלים נמנעו מלהדפיס את חיבוריהם של‬
                                                                                ‫האר"י ותלמידיו‪.‬‬

‫ספרי קבלה החלו להידפס באותן שנים ‪ -‬ספר הזוהר נדפס פעמיים‪ ,‬במנטובה ובקרימונה‪ .‬ספר‬
‫יצירה‪ ,‬שערי אורה ומערכת האלוהות נדפסו במנטובה‪ ,‬וכן נדפסו תיקוני הזוהר בעיר זו‪ .‬גם ספרי‬
‫ר' משה קורדובירו הגיעו אל הדפוס ‪ -‬בקראקא נדפס ספר פרדס רמונים‪ ,‬ובוונציה נדפסו אור נערב‬
‫וספר גירושין‪ .‬אלה נדפסו‪ ,‬אך כתבי האר"י לא נדפסו‪ .‬מכל חיבוריהם הרבים של ר' חיים ויטל ושל‬
‫ר' יוסף ן' טבול לא נדפס מאומה‪ .‬רק מעט מן המעט מקבלת האר"י הגיע אל הדפוס בשנים אלו‪,‬‬

                    ‫ובכל אלו אין אחד מן החיבורים הגדולים והחשובים שכתבו האר"י ותלמידיו‪.‬‬

   ‫חיבורים אחדים בקבלת האר"י נגנזו‪ ,‬ואחרים הוסתרו בבית מחברם‪ .‬כך עשה ר' חיים ויטאל‪.‬‬

‫את הקונטרסים הראשונים שכתב גנז ולא נתן להעתיק‪ ,‬וגם מחבריו נטל את הקונטרסים שכתבו‬
                                                                         ‫והסתירם מן הציבורנא‪.‬‬

                                                  ‫‪z‬‬

‫כמו כן אין להוכיח ממה שרבינו הרש"ש זי"ע חולק על הבנת רבינו המהרח"ו זי"ע‪ ,‬כמו שמצינו בהקדמת רחובות‬
‫הנהר )‪ ,(à"ò 'á‬שדחה דברי המהרח"ו זי"ע שכתב כי השבירה הינה בכללות וגם בפרטות‪ ,‬והעמיד טעם כעיקר לדברי‬
‫רבינו האריז"ל שלעולם לא יתה שבירה אלא בפרטות‪ .‬דהאמת היא כי שם אינו חולק על רבינו הרש"ש זי"ע על לשון‬

                               ‫המובא בסתמא‪ ,‬אלא על הנלע"ד חיים המובא במבוא שערים )‪.(à"ò å"è å"ô á"ç á"ù‬‬
‫וכן כתב רבינו התורת חכם )÷‪ (á"ò ä"ì‬וז"ל‪" :‬ובלי ספק שזה ג"כ דעת מהרח"ו ז"ל אלא שסמכו על המעיין בין מורי‬
‫הרב ז"ל ובין מהרח"ו ז"ל"‪ .‬באופן שבכל מקום שחולק רבינו הרש"ש זי"ע על רבינו המהרח"ו זי"ע כאשר מעמיד‬

                        ‫עיקר דברי רבינו האריז"ל‪ ,‬אינו אלא על הגהת המהרח"ו ולא על לשון הספר שנכתב בסתם‪.‬‬
‫הרי לנו מזה‪ ,‬כי לעולם כל כתבי המהרח"ו זי"ע כולל "המהדורא בתרא" שהוציאו מגניזתם הינם כולם דברי האריז"ל‬

                 ‫עמו‪ ,‬והסיבה שגנזם המהרח"ו זי"ע הינו משום עומקם‪ ,‬ולא מחמת שהוסיף עליהם חידושים משלו‪.‬‬
‫ולכן אם נמצא בהם שהינם סותרים לדבריו בשאר המקומות‪ ,‬אינו מחמת שהוסיף בהם‪ ,‬אלא מושם רצה להעלים וסמך‬

                                                                                                       ‫על המעיין‪.‬‬
                          ‫בכל אופן לא באתי להכריע העניין‪ ,‬אלא להציג למעיין את העובדות‪ ,‬והבוחר יבחר בס"ד‪.‬‬
‫נ‪ .‬עיין מהר"ם פאפירש )‪ (íééç õò øôñì äîã÷ä‬וז"ל‪" :‬ולרוב עמקו גנזו וכו'‪ .‬ואני במקומי אעמוד‪ ,‬וטעמי ונמוקי עמי‪.‬‬
‫ואפשר שגם טעם זה הוא בכלל‪ ,‬שמרוב שפירש וגילה ביד רחבה בכתבים אלו מעל ומעבר למה שהורשה‪ ,‬לכן גנזם‪,‬‬

                                                                                            ‫ולעולם זה וזה גורם"‪.‬‬
‫נא‪ .‬עיין אגרות הרב שלומל )‪ (à"ò ä"ì éøàä çáù‬וז"ל‪" :‬אבל הכל הוא גנוז וטמון ומכוסה אצלו‪ ,‬ואין כח ביד שום‬
‫חכם מארץ הצבי שיכול עמו שיגלה לו סתרי תורה‪ .‬והוא אומר שאינו רשאי לגלות אלא למי שיתנו לו רשות מן השמים‬
‫עליו וכו'‪ .‬שלאחר פטירת האריז"ל לקח מהרח"ו כל הקונטרסים מיד כל החברים‪ ,‬ולא הניח להם שום דבר מזו החכמה‪,‬‬
‫ולא החזיר אותו להם‪ ,‬באומרו שלא ניתן רשות לגלות עוד בעולם הזה האור הגדול‪ ,‬כי כבר נסתמו אותן מעיינות‬

                                                               ‫החכמה ושערי אורה שהיו פתוחין בזמן הרב ע"ה"‪.‬‬
   69   70   71   72   73   74   75   76   77   78   79