Page 218 - 9322
P. 218
218דבורה פלדמן|
התחיל לדווח פתאום שאביו אוכל לא כשר או מחלל שבת .עד סוף
אותה שנה נעלמו לחלוטין הזקן והפאות ,והוא עבר לגור מחוץ
לקהילה האורתודוקסית .עכשיו כבר לא רבנו על חגים יהודיים ,או על
כך שיצחק חוגג את חג המולד ,ולא הייתי צריכה לדאוג בגלל הפער
בין אורחות חיינו וההשפעה הרגשית שעלולה להיות לו על בננו .כפי
שקורה לעתים קרובות ,מושא אהבתו החדש של אלי מיקד את תשומת
לבו ,והדבר הביא לידי כך שהביקורים פחתו במידה ניכרת .התחלתי
לטפח את התקווה שיום אחד ייעלם הגבול השרירותי הזה סביב חיינו
פשוט מתוקף רצונו לשחרר אותנו ממגבלותיו ,בהינתן מצבו המשביע
רצון שלו עצמו.
בסופו של דבר בא הקץ גם על החורף בניו אינגלנד .הוא עבר כדרך
שעבר מאז ומעולם ,איטי להפליא אם סוקרים את ההתקדמות מיום
ליום ,עד שפתאום נעלם לגמרי ,ואביב פרוע תפס את מקומו .ואז
הגיע הפסחא ,ועמו המקבילה היהודית ,פסח .השתתפתי בחיפוש
אחרי ביצי החג עם יצחק ואכלתי בשר טלה על שולחן בשמש עם
שאר ההורים בבית הספר שלו ,אבל לא עשיתי תוכניות משלי לחגוג
את החג היהודי.
האמנתי עכשיו שחג הפסח עוסק בחירות ,ולא הרגשתי את רוח
החירות באותה תקופה .בשעתו ,כשהגיע פסק הדין של גירושיי בערב
פסח ,2012חשבתי על האירוניה הטמונה בציון חירו ִתי מנישו ֵאי־
שידוך במקביל לציון צאת ישראל ממצרים .נהגתי לחשוב שפסח
תמיד יהיה זמן שבו אוכל להביט לאחור ולראות עד כמה התקדמתי
מאז עזבתי את חיי הבלתי מתאימים .אבל הילת הניצחון הזאת דעכה
עם הזמן.
בילדותי ראיתי בחג הפסח ניסיון קשה כשלעצמו .נדרשתי להישאר
ערה ממש עד סוף הסדר ,שלא פעם הסתיים רק בזריחה ,והיה נדיר
שהאוכל הוגש בו לפני חצות הלילה .מאיתנו ,הנשים והילדים סביב
השולחן ,הציפייה היתה שנעקוב בשתיקה אחר התקדמות הגברים
בשעה שניהלו את הטקס הדקדקני בזה אחר זה ,עד לרגע שבו היה סבי
נעצר למשוך את תשומת לבם של הילדים המנקרים מעל צלחותיהם