Page 217 - 9322
P. 217
המורדת — אל החופש בברלין |217
אני גרסה שונה של מי שהייתי לפני חמש שנים ,וידעתי כמה מספק
יהיה להביט לאחור ולדעת ,שחושיי היו ראויים לאמון .ניסיתי לסלוח
לעצמי על הדרך הזו להיות בעולם ,הדרך היחידה שהכרתי בשנים
ההן ,כי באותה העת הרגשתי כאילו לא עומדים לרשותי כלים אחרים
ומדובר בשאלה של הישרדות ,של להישיר מבט לתהום שמתחתיי
ולהיאחז בחבל היחיד שעלה בידי למצוא.
החורף שהשתרר באותה שנה התאפיין בשלגים כבדים שנפרשו
כשמיכה עבה וחונקת וכמו עימעמו כל קול .הטמפרטורות המקפיאות
לא הרפו ומנעו את פעילויותינו הרגילות; ימים רבים נחשבו הכבישים
בוגדניים מדי ,והלימודים בוטלו בשל כך .לא פעם שררו הפסקות
חשמל עקב עץ קפוא או עמוס שלג שקרס על הכבלים הישנים ,וריצ'רד
ואני בקושי הצלחנו להיפגש .העברתי אפוא את החורף ההוא בגלות
מיוחדת ,מרגישה את מלוא עוצמת הבידוד הטבוע באורח החיים
שבחרתי .נקודות האור היחידות היו הספרים שהצטיידתי בהם; האש
שדלקה ללא הפסק באח הלבנים הענקית שנבנתה לפי יותר ממאתיים
שנה ואיכשהו הוסיפה לתפקד ,והמטבח רחב הידיים שנבנה סביבה
כמין מחווה למסורת הבישול על מדורה; והחלונות הגדולים משני
העברים ,שיכולנו להביט דרכם במתקני ההאכלה לציפורים שבניתי.
אל תוך הספרים האלה צללתי עכשיו ללא הבחנה ,פונה בחדות
מהאחד לאחר וחוזר חלילה .עכשיו התחילו קולותיהם להתחרות זה
בזה בתוך המרחב המנטלי החדש והמבודד הזה שהיה רוחי בחורף.
לפעמים קראתי בלי להבין עד תום את ההשפעה שיש למילים עליי,
והסיפורים והדמויות היו קמים לתחייה בדרכים מטרידות ומעוותות
בחלומותיי .עמוק בפנים ידעתי שאני חווה יותר מרק משבר של חורף,
ואף על פי שהדבר הלך והתחוור עם הזמן ,לא הצלחתי למצוא פתרון
לקושיה הזאת ,מאחר שעדיין הרגשתי לכודה בעולם הזה שהייתי
מסוכסכת איתו כבעבר.
בינתיים ,גם אלי התחיל לשנות את אורח חייו באופן דרסטי ,אולי
כתולדה של האישה שאיתה יצא עכשיו ,שבאה מרקע לא דתי .יצחק
