Page 219 - 9322

‫המורדת — אל החופש בברלין ‪|219‬‬

‫הריקות‪ .‬הסתכלנו עליו בשעה שבצע בהפגנתיות פיסות מצה תוצרת־‬
‫בית אל תוך מפית בד לבנה‪ ,‬קשר את הקצוות יחד והטיל את הצרור על‬
‫כתפו‪ ,‬מה שהיה האות לכל הילדים המנומנמים לקום מכיסאותיהם‪,‬‬
‫לתת ידיים ולעקוב אחריו בדשדושו האיטי סביב חדר האוכל‪ .‬השחזור‬
‫הזה של יציאת מצרים היה מסורת שנתית‪ ,‬והפעם היחידה מימיי‬
‫שבה ראיתי את סבי מקדיש את הזמן הנחוץ לאינטראקציה עם ילדים‬
‫קטנים‪ .‬הציווי המרכזי של חג הפסח הוא למסור את סיפור יציאת‬
‫מצרים לצעירים‪ ,‬ואפילו הרכים שזה עתה נולדו לא היו פטורים מכך;‬

‫הם צעדו בעקבותיו בזרועות אמותיהם‪.‬‬
‫לאחר שסבי סיים את צעידתו‪ ,‬הוא שב ותפס את מקומו בראש‬
‫השולחן‪ ,‬מרהיב בקיטל הלבן שעטה‪ ,‬והגביה את המצה בידו‪ .‬הוא‬
‫דיבר על מרק תפוחי האדמה הדליל שקיים אותו בתקופה שבה הועבד‬
‫בכפייה בצבא ההונגרי‪ .‬אבל אף על פי שחזר על הסיפור מדי שנה‬
‫בשנה‪ ,‬נראה שבעייפותי וברעבוני החמצתי את הנקודה‪ .‬חשבתי‬
‫שהוא גוזר גזירה שווה בין סיפור הפסח לשחרורו שלו מעבדות‪ ,‬אבל‬
‫במקום זאת הוא הגה באותן שנים ראשונות שבהן נאבק לשקם את‬
‫חייו מההריסות‪ ,‬כשאלוהים הובילו‪ ,‬בניסי דרכונים גנובים ותעודות‬
‫מזויפות‪ ,‬על פני האוקיינוס האטלנטי אל העולם החדש הממתין מעברו‬
‫האחר‪ .‬היה זה כאן‪ ,‬אחרי שנים של חוסר ודאות‪ ,‬שגם מצא לעצמו‬
‫נחמה והבטחה בדברי הרבי מסאטמר והצטרף למאמץ לבנות בית‬
‫חדש ליהודי הונגריה ששרדו‪ .‬סבי עמד על כך שבשל חוויותיו‪ ,‬הוא‬
‫יכול להזדהות במיוחד עם העבדים העברים שהגיעו לארץ המובטחת‪,‬‬
‫ושבזכות הקשר שלנו עמו יש ביכולתנו לעשות אותו הדבר‪ .‬הוא הודה‬
‫שאלוהים‪ ,‬שהוציא את אבותינו לחירות באותות ובמופתים‪ ,‬לא הביא‬
‫אותם לכנען בדרך המלך‪ ,‬אבל אף על פי שגרר אותם במדבר ארבעים‬
‫שנה הוא חולל ניסים כדי לקיימם לאורך הדרך‪ ,‬בתקווה שאמונתם בו‬
‫תתחזק עם הזמן‪ ,‬וזהותם החדשה תחכים את תודעתם שעדיין היתה‬
‫מושפעת בכבדות מ ָע ָבר של דיכוי‪ .‬והוא אכן קיים את הבטחתו‪ ,‬סיפר‬
‫לנו סבי; אפשר שלעולם לא נבין את פשר העיכוב‪ ,‬אבל מה שחשוב‬

‫הוא הסוף הטוב‪ .‬הנדודים‪ ,‬כך השתמע מדבריו‪ ,‬חשובים מן ההגעה‪.‬‬
‫לא ציפיתי לנדוד זמן רב כל כך אחרי שעזבתי את העולם‬