Page 231 - 9322
P. 231
המורדת — אל החופש בברלין |231
לי שברגע שה־( Bundesverwaltungsamtאגף המנהל הפדרלי)
יפתח בחקירה משלו ,יעלה כל מסמך פנימי המעיד על לאום .היה
נחוץ לי רק בסיס מוצק מספיק להצדיק צעד כזה.
עתה הבחין יצחק בהתלהבותי הפתאומית ,בנסיעותיי התכופות
למנהטן ובדיונים הטלפוניים עם ארכיונאים ,ומטבע הדברים שאל
אותי מה אני עושה .סיפרתי לו על נסיעתי לברלין .כשחזרתי אז
לאסוף אותו מאביו בסוף הקיץ ,הוא אמר לי רק" ,אמא ,תבטיחי לי
שאף פעם לא תתחתני?"
"למה אתה רוצה שאבטיח לך את זה?" שאלתי ,מופתעת.
"כי אני פוחד שתתחתני ותשכחי אותי ",הוא אמר .עניתי מיד
מתוך שכנוע" ,כן ,אני מבטיחה לא להתחתן אף פעם ,ואני מבטיחה
אף פעם לא לשכוח אותך".
עכשיו שאלתי אותו ,רצינית רק למחצה ,מה דעתו לנסוע לגור
בחו"ל לזמן מה ,בתור ניסוי ,והסברתי עד כמה התרשמתי מברלין
כעיר .הוא הסתכל עליי בחיוך ואמר" ,אמא ,נראה לי שאנחנו פחות
או יותר מוכנים להרפתקה הבאה שלנו".
מופתעת ,יכולתי רק למלמל" ,טוב ,נצטרך לראות מה אבא שלך
חושב על זה ".לא יכולתי לצפות את זה ,לא אז ובטח לא שנתיים קודם
לכן ,אבל כעבור זמן קצר אלי שמע מיצחק על השיחה והחזיר אליי
את הכדור.
"את רוצה לנסוע לחו"ל?" הוא שאל כבדרך אגב.
"האמת שכן .חשבתי שגם ליצחק זאת תהיה הזדמנות נהדרת .אבל
זה כמובן תלוי בך ".מה שקרה לאחר מכן היה במובן מסוים לגמרי
מחוץ לידיי ,כי איכשהו הרעיון הכה שורש במוחו של יצחק ,והוא
ודאי סיפר שוב ושוב ושוב לאביו על האפשרות הזאת ,עד שבשלב
מסוים אלי פשוט אמר לי" ,אז אולי פשוט תיסעי?"
כמובן ,זה לא היה כל כך פשוט ,היו ערימות של ניירת לחתום
עליה .חשדתי שבשלב כלשהו לאורך הדרך אלי יחזור בו ,ואני מודה
שלא לקחתי את הרעיון ברצינות רבה כל כך ,או לפחות לא הנחתי
לעצמי לקוות ,עד שראיתי את טופס המשמורת האחרון נושא את
חתימתו .ואז זה הכה בי פתאום ,ישר בבטן :אני חופשייה .הפעם
