Page 235 - 9322
P. 235
המורדת — אל החופש בברלין |235
הפחד שהחל להצטבר ככל שהוספתי להיפטר במהירות מהרכוש
שעבדתי קשה כל כך להשיג בחמש השנים האחרונות ,שהיה בבחינת
הוכחה קונקרטית לחיים החדשים שבניתי לעצמי בחוץ .מי עושה
דבר מופרע כל כך כמו להתחיל מאפס פעמיים בחייו ,לא כל שכן
פעמיים בעשור אחד? אף על פי כן ,תיאמתי עם מרקוס שמעט
הרכוש שאשלח באמצעות שירות הדואר ימוען אליו; הוא יאסוף
את הדברים מהמכס ויסיע את הארגזים מפרנקפורט לברלין .צלחנו
את המעבר לבסיס של חבר ּות נעימה ,ושמחתי שאוכל לראותו שוב
כשיביא את חפציי.
עזבנו את ניו יורק בעיצומה של סופת שלגים והגענו לברלין ב־30
בנובמבר ,2014מוקדם בבוקר אפור של יום ראשון .שעה שהמונית
נעצרה מול פתח מתחם הדירות ,הופתעתי לראות שברחוב שאני
גרה בו מופיע כיתוב בערבית על כל חלון ראווהִ .הנ ַחתי אותנו
בול בלב השכונה המוסלמית ביותר בעיר; ביתנו החדש השקיף
על הז ֹו ֶננ ָא ֶלה המחוספס הרב־תרבותי .עד מהרה נודע לי ,שנמנינו
עם הדיירים הבודדים שאינם מוסלמים במתחם הדירות שלי .יום
אחד ,כשמרקוס ואני פרקנו את הארגזים במסדרון זמן קצר לאחר
בואנו ,השכנים חקרו אותי על מוצאי .כשאמרתי שאני מניו יורק,
נפלו פתאום חומות ההגנה" .ניו יורק ,אמרת?" ענה אחד מהם" .נו,
אז ברוכה הבאה! אני הבעלים של המכולת הטורקית פה .תיכנסי
אם את צריכה משהו ".להיות אמריקנית נראה פתאום כמו אחת
המגרעות הקטנות שבאפשר .הייתי חכמה מספיק לא לחלוק שום
מידע נוסף .כשהתחלתי להתמקם ,מצאתי את עצמי מעורבת ביחסי
מסחר קרובים עם שכניי; האיש שניהל את חנות הדפוס בפינת
הרחוב שבה ערכתי את המסמכים עבור ה ֶּב ֶהר ֶדן ,הרשויות; הרוכלים
בשווקים; החנויות שבהן היה אפשר לקנות פלאפל בזול לארוחת
צהריים .נישאתי בבטחה על גבי האמריקניות שלי ,על גבי הדימוי
הבינלאומי של ניו יורק ככור היתוך ,שלא פעם קשה לבודד בו
זהויות אתניות זו מזו .אולי הם פשוט הסתכלו עליי ,הניחו שאחד
מאבותיי היה מזרח תיכוני ,והסתפקו בכך.
