Page 237 - 9322
P. 237

‫המורדת — אל החופש בברלין ‪|237‬‬

‫היא הידקה את שפתיה‪" .‬אממ‪ ,‬מצטערת‪ ,‬זאת לא אפשרות שאפשר‬
                                                            ‫לבחור‪".‬‬

                      ‫"מה?" שאלתי במחשבה שמדובר בבדיחה‪.‬‬
‫"היא לא ברשימה‪ ".‬היא סובבה אליי את מסך המחשב‪ .‬הופיעה‬
‫בו רשימה ארוכה של דתות שונות‪ ,‬כולל פלגים שונים של נצרות‪,‬‬
‫אסאלם‪ ,‬בודהיזם ואפילו זורואסטריות‪ .‬אבל בשום מקום ברשימה לא‬

                                      ‫הופיעה יהדות מכל סוג שהוא‪.‬‬
‫ציחקקתי באי־נוחות‪" .‬אממ‪ ,‬זה די אירוני שזה קורה‪ ,‬את קולטת‪,‬‬
‫כן? אני מאה אחוז יהודייה; זאת האפשרות היחידה שיש לי‪ ,‬מצטערת‪".‬‬
‫המילים יצאו מפי‪ ,‬ולא יכולתי שלא להיזכר בטיעון של סבתי לפני כל‬

       ‫אותן שנים‪ .‬נראה שבסופו של דבר היא הצליחה לשכנע אותי‪.‬‬
‫"אז אני פשוט ארשום אתאיסטית‪ ",‬אמרה האישה‪ ,‬ואצבעותיה‬

                                             ‫כבר הקישו על מקלדת‪.‬‬
‫פתחתי את פי למחות וסגרתי אותו‪ .‬רציתי את אישור הרישום‬
‫אפילו יותר משרציתי להטיף לה‪ .‬כשנתנה לי את התעודה החתומה‬
‫כעבור רגע‪ ,‬הוקל לי לשים את התהליך מאחוריי‪ ,‬אבל המשכתי‬
‫לתהות על העובדה‪ ,‬שהאישה מאחורי הדלפק היתה לא ערוכה בעליל‬
‫לטפל בנושא של תושב "יהודי"; הייתי מצפה שעובדי המשרד יזכו‬

                           ‫לפחות בהכשרה כלשהי בתחום הרגישות‪.‬‬

‫נתח עצום מהחינוך בילדותי הוקדש להוראת האנטישמיות‪ .‬בתולדות‬
‫העולם כפי שהורו אותן בחסידות סאטמר‪ ,‬הסבל היהודי תפס מקום‬
‫בולט מאוד‪ :‬כל התפתחות התעשייה והחקירה האנושית דהו לרקע‪,‬‬
‫והסאגה של האנושות נשמעה כמו מסע צלב אחד ארוך נגד רוצחי‬

                                                                ‫ישו‪.‬‬
‫אף על פי שבגן היהודי במנהטן שבני הלך אליו הונהגו סידורי‬
‫אבטחה קפדניים‪ ,‬מימיי לא הגשתי שאני מסכנת אותו בכך שאני‬
‫הופכת אותו למטרה‪ ,‬כפי שארגיש אם אשלח אותו לבית ספר יהודי‬

                        ‫בברלין או אקח אותו לתפילות בבית הכנסת‪.‬‬
‫הרשויות המקומיות מיהרו לדרוש שיצחק ילך לבית הספר‬
‫המקומי ברובע מיד עם הגעתו‪ ,‬אבל לבית הספר האמור‪" ,‬ריטלי"‪,‬‬
   232   233   234   235   236   237   238   239   240   241   242