Page 236 - 9322
P. 236
236דבורה פלדמן|
ככל האנשים שזה מקרוב באו ,עמדתי בתור ב ֶּבצירקסזאמט,
משרד המחוז ,כדי "לדווח על עצמי" .למדתי שבגרמניה אדם נדרש
שוב ושוב לעשות זאת — שכל דבר מצריך ַאנ ֶמלד ּונג ,רישום .אף
על פי שהנסיבות כמובן השתנו מאוד מאז ,היה מבחינתי משהו
מטריד בכך שהשפה המשמשת לכך היא אותה השפה ששימשה
אז ,כשהממשלה ניהלה רישום של הבלתי־רצויים במקום לחלק
מספרי זיהוי לצורכי מס .כי בילדותי שמעתי את המילה הגרמנית
ַאנ ֶמלד ּונג ,ועבורי היא לנצח תתקשר עם הגסטאפו ,כשם שהמילה
ַאכט ּונג שבקעה מן הרמקול במטרו תזכיר לי רק את ה ַא ֶּפל ּפלאץ
בזיכרונות של פרימו לוי מאושוויץ .למרבה המזל ,הפעם הקישור
השלילי הזה עתיד לדעוך ,שכן ככל שאצלול עמוק יותר אל נבכי
השפה החדשה־אך־מוכרת הזאת בתהליך הפיכתה לשלי ,תלך
תפיסתי השלמה את אוצר המילים הזה ותקיף את התפקיד שמילא
לא רק בשואה ,אלא בכל תולדות השפה הגרמנית ,שהיו שזורות
לבלי הפרד בשפת ילדותי ותולדות מוצאי שלי .אני עתידה אפוא
לראות את הקשר בין שני אוצרות המילים כמין ריקוד מקברי אך
יפה ,כהזדמנות האחת שלי למצוא גשר מקשר אל עולם מוכר .אחרי
הכול ,לא אהיה הראשונה :ראש וראשון היה פאול ֶצלאן ,שעיצב
מחדש את השפה ועשה אותה לשלו ,וכתוצאה מכך נראה לי כי
קריעת השפה הגרמנית שהתרחשה בעקבות השואה פירקה אותה
לחלקיקים אלמנטריים שאפשר להעתיקם לכדי תמורות חדשות
ורדיקליות .במובן מסוים ,הגרמנית של ימינו היתה שפה חדשה לכל
מי שדיבר בה.
ב ֶּבצירקסזאמט איש לא דיבר מילה באנגלית ,ושמחתי שלקחתי את
הזמן הנחוץ להמיר את היידיש הילידית שבפי בגרמנית שוטפת־משהו
לפני שעזבתי את ארצות הברית .הגשתי לאישה שמעבר לדלפק את
כל המסמכים הדרושים ,והיא הזינה את המידע על אודותיי למחשב.
היא העיפה בי מבט ושאלה" ,מה הדת שלך?"
"סליחה?" שאלתי ,תוהה אם שמעתי נכון.
"הדת שלך .את צריכה לחשוף אותה בפני המדינה".
"אהה ,או־קיי .אני יהודייה".
