Page 73 - 9322

‫המורדת — אל החופש בברלין ‪|73‬‬

‫כבר ביוני‪ ,‬שבו מתחילה חופשת הקיץ בבתי ספר פרטיים‪ ,‬העיר‬
‫החלה להתרוקן‪ ,‬תחילה בסופי שבוע בלבד‪ .‬אבל אחרי הארבעה‬
‫ביולי‪ ,‬האיטיות נעשתה מוחשית‪ .‬רחובות האספלט נאפו בשמש‬
‫הקופחת‪ ,‬והאוויר התנועע במערבולות עצלות‪ ,‬נדחף רק בידי כלי‬
‫הרכב‪ַ .‬הפרשות מזגנים טיפטפו ללא הרף על המדרכות‪ ,‬שמי שצעדו‬
‫עליהן לא היו תושבי העיר חדורי־המטרה‪ ,‬אלא דווקא מתמחים‬
‫חסרי־התמצאות של קיץ ותיירים מעיירות קטנות שיכלו להרשות‬
‫לעצמם לבקר במנהטן רק בעונה הזו‪ ,‬כשרוב הדירות מושכרות‬
‫לדיירי משנה‪ ,‬שעה שדייריהן נמלטים לאתרים קרירים ורגועים‬

‫יותר‪.‬‬
‫ליצחק נכונו שלושה חודשי חופשת קיץ‪ ,‬ואביו ואני סיכמנו לחלק‬
‫את הזמן בצורה שווה‪ .‬יצחק ואני העברנו את השבועות הראשונים‬
‫בעצלתיים‪ .‬מזג האוויר עדיין היה נסבל‪ ,‬ואנחנו חקרנו את הפארקים‬
‫וגני השעשועים‪ ,‬ונמלטנו אל האוויר הקריר במוזיאונים כששמש אחר‬
‫הצהריים הגיעה לשיאה‪ .‬בשנתי הראשונה במכללה‪ ,‬אחת הפרופסוריות‬
‫ב"שרה לורנס" לימדה אותי את הטריק‪ ,‬להציע תרומה במקום לשלם‬
‫את דמי הכניסה הרגילים‪ .‬ברגע שאמרתי‪" ,‬אני רוצה לתרום‪ ",‬זיהיתי‬
‫הכרה מיידית בעיני הקופאי או הקופאית‪ ,‬והייתי מופתעת ממידת‬
‫המבוכה המזערית שחשתי כששמתי בקופסה שני מטבעות של חמישה‬
‫סנט עבור הכרטיסים‪ .‬אחרי הכול‪ ,‬החוק נועד לשם כך‪ ,‬שתושבי ניו‬
‫יורק יוכלו לבקר בקביעות במתקנים שבעירם; שכן מה הטעם לגור‬
‫כאן‪ ,‬אם כל מה שיש לעיר להציע סגור בפני מי שמזלם לא שפר‬
‫עליהם כל כך? כעבור כמה שנים ינסה ראש העיר בלומברג לבטל את‬

‫המדיניות הזאת‪ ,‬למגינת לבם של רבים‪.‬‬
‫אבל באותם ימים עדיין הורשינו להסתובב שוב ושוב בין המוצגים‬
‫במוזיאון המטרופוליטן לאומנות כמו גם במוזיאון הטבע‪ ,‬והרגשתי‬
‫סיפוק רב למראה יצחק‪ ,‬שאף פעם לא נמאס לו לחקור את האולמות‪,‬‬
‫לשאול שאלות ולהעלות תיאוריות משלו בנוגע לאומנים ולטכניקות‬
‫שבהן עשו שימוש‪ .‬התבוננתי בו וקלטתי שהוא הולך ונעשה לאדם‬
‫מעניין מאוד‪ ,‬וכאב לי כשהבנתי‪ ,‬עד כמה התקשיתי לראות את‬

‫האישיות שהוא מפתח מעבר לערפל הייאוש שאפף אותי‪.‬‬