Page 79 - 9322

‫המורדת — אל החופש בברלין ‪|79‬‬

‫פרחים ושיחים שזכרה מילדותה‪ ,‬בניסיון לברוא לעצמה אי מ ּו ּכר שבו‬
‫תוכל למצוא שלווה‪.‬‬

‫הגן ההוא שימש גם לי מקום מקלט בילדותי‪ ,‬כשגדלתי בבית‬
‫סבי וסבתי‪ .‬זה ודאי היה הגן האמיתי היחיד בברוקלין שלפני עידן‬
‫ההיפסטרים‪ .‬התקופה היתה שנות התשעים המוקדמות‪ ,‬ורוב האנשים‬
‫ציפו את החצר האחורית בבטון כדי להרחיק את העשבים השוטים‪.‬‬
‫סבתי עשתה הסכם עם השכנים משני צדי הבית‪ :‬היא תטפל בחלקות‬
‫האדמה הקטנות מאחורי בתיהם אם הם‪ ,‬הבעלים‪ ,‬ירשו לה לשתול‬
‫שם כל מה שתרצה‪ .‬וכך היא עשתה‪ ,‬גידלה תותי שדה באדמה הלחה‬
‫והעשירה שנחה תחת עלוותו הסמיכה של קיסוס‪ ,‬שסינן את כל האור‬
‫הנפלא שנפל על עורף ביתנו בשעות אחר הצהריים‪ .‬היא שתלה ורדים‬
‫מטפסים ורודים שמנים‪ ,‬ואלה השתמשו בגדר התיל שהקיפה את‬
‫החצר כתמוכות; הגבעולים הדוקרניים העפילו גבוה יותר ויותר כל‬
‫שנה ונשזרו במתכת לבלי התר‪ .‬כרכומים ונרקיסים הופיעו בשלהי‬
‫החורף‪ ,‬וצבעונים ססגוניים יפהפיים צצו במקבצים בתחילת האביב‪,‬‬
‫ולאחריהם אירוסים כחולים עזים ופרחיה העדינים של שושנת‬

‫העמקים‪.‬‬
‫היתה לה עין אמיתית לעיצוב נוף — הגן היה מחולק לשלושה‬
‫מקטעים מלבניים‪ ,‬מופרדים בקיסוס שוודי לבן־שוליים גזום בקפידה‬
‫ותחום בפינותיו בה ֹוסטות רחבות־עלים‪ .‬לוחות אבן הונחו בין‬
‫המקטעים ובגבולות ליצירת שבילי הליכה‪ ,‬ואניצי טחב קטנים צמחו‬
‫בינות לאבנים‪ .‬זה היה מקום קסום‪ ,‬שמדי שנה בשנה גמל על טיפוחו‬
‫המסור בנדיבות ובחן‪ .‬באותה תקופה כבר קראתי את הקלאסיקה של‬
‫פרנסיס הודג'סון ברנט‪ ,‬והתחלתי להעמיד פנים שזהו הגן הנעלם שלי‬
‫עצמי‪ .‬כשעמדתי בינות לעלים המרשרשים והרחתי את ניחוחותיהם‬
‫העדינים של הפרחים‪ ,‬הקקופוניה האורבנית הצורמת נעשתה מהוסה‬
‫ורחוקה‪ ,‬קולות המכוניות הצופרות והמטוסים המזמזמים התרככו‬
‫בידי גבעולים זעים ברוח ועלי כותרת לוחשים‪ .‬בדמיוני עלו חומות‬
‫בלתי נראות ועטפו את הגן‪ ,‬ואני נפלתי‪ ,‬כמו אליס בארץ הפלאות‪ ,‬אל‬

‫מישור אחר של הקיום‪.‬‬
‫מדי שנה היה מגיע קטלוג מהולנד‪ ,‬שאינו מציע דבר מלבד‬