Page 84 - 9322
P. 84
84דבורה פלדמן|
ההרריות המתפתלות של ארץ הסקי בקולורדו .עברתי על פני
הבקתות בֵוויל ,והבטתי בגנים האלגנטיים המטופחים ובבתי הנופש
המודרניים בתחושת הקלה מאופקת — זה לפחות היה מוכר לי במובן
הזה ,שלוקסוס ומותרות תמיד מוכרים לניו יורקים .עד שהגעתי
לתנועה של דנ ֶבר ,כבר עברו שעתיים מאז רדת הלילה .עצרתי בבר
בצד הכביש ששמו "גריזלי ר ֹוז" ,ששלט ניאון בחוץ הכריז בו על ערב
נשים .כלומר ,משקאות בחינם.
הנשים שרקדו ריקודי מרובעים על רצפת העץ הממורקת לבשו
מכנסונים קצרים מאוד וסטרפלס ,וכל רגל חשופה בין המכפלת
למגפי הבוקרות התהדרה ללא יוצא מן הכלל בשיזוף עמוק וחלק,
אבל מה שבלט יותר מכול בעיניי היו הצלבים הגדולים המשובצים
אבני־חן שהיטלטלו בפראות על מחשופים הדוקים ,התצוגה
הראוותנית הזאת של אדיקות דתית העומדת בניגוד צורם לכלל
האווירה של הדוניזם שתוי .הבנות ההן הלבושות חצאיות ארוכות
מחוץ לכנסייה המורמונית נראו לי הגיוניות; בלבושן זיהיתי משהו
מן הקווים החמורים שאפיינו את בגדיי בילדותי .לעולם אקשר את
הדת עם ַהסתרה מצניעה של גופן של נשים ,עם הענווה התומכת
את תנועותיהן .הייתי מבולבלת נוכח מה שנראה בעיניי סתירה
שאי־אפשר ליישבה :ראיתי לפניי אנשים שמפגינים לעין כול את
מסירותם לישו ,ובה בעת הם שקועים במה שנראה כמין ריטואל
בכחנלי .אמריקה פשוט לא היתה הגיונית.
תוכנת הניווט שלי אמרה שהנסיעה מדנבר לשיקגו תימשך שש־
עשרה שעות ,אבל אני עשיתי אותה בשתים־עשרה ,עוצרת פעם אחת
בלבד לקנות דלק ,שקית צ'יפס וחטיפי בשר מיובש .כמה התלהבתי
למצוא את עצמי שוב על כביש מהיר סואן ,כשקו רקיע כסוף מזדקר
בעוצמה לפניי! זאת בקלות היתה יכולה להיות מנהטן; התנועה היתה
אגרסיבית באותה המידה ,והניו יורקית שבי התפתלה בה בביטחון.
פערתי עיניים נוכח האדריכלות המרשימה שעה שנסעתי לפי ההנחיות
לכתובתה של חברתי ,שהתבררה כבית ל ֵבנים עירוני דומה מאוד לזה
שגדלתי בו ,שנחבא ברחוב צדדי קטן במרחק בלוק ממסילות רכבת
מוגבהות ,כמו אלה ששמעתי משקשקות מדי לילה מבעד לחלומות