Page 87 - 26422
P. 87
מחפשת ׀ 87
מבט לעבר תומס ,הבעתה מודאגת ,וכשעקבתי אחר מבטה ,ראיתי
שכרמן גוהרת מעליו ולוחשת דבר מה באוזנו .הוא אמר לה משהו
והיא הטתה לאחור את ראשה וצחקה ,גלי המשי של שיערה נופלים
כמפל מים על גבה.
התבוננתי ברוסריה ,חייכתי אליה בחצי לב והרגשתי כיווץ
מוזר עמוק בפנים .אמיץ .טוב .״כן ,זה מה שהוא.״ אבל לא שלי.
היא הנהנה ,הביטה בו ושוב בכרמן ,שהתקרבה לשולחן ,בדקה
את המשקאות ,אגנה מתחכך בכתפו של תומס כשהוא לגם ארוכות
מבקבוק הבירה שלו.
אש בערה באח עשוי החמר ומוזיקה שקטה התנגנה כשהגברים
מהכפר נאספו ,מהם רבים שעיבדו את השדות כל שעות היום.
ללא ספק השמועה נפוצה על מה שקרה ואף שהאווירה לא הייתה
חגיגית ,ניכר היה שהאנשים שם יכלו להתענג על העובדה שאותם
פושעים שפגעו בגרסיאלה והטילו את אימתם על העיירה באופנים
שונים ,לא יחזרו עוד לעולם.
כרמן פילסה את דרכה בין האנשים ,צורת הליכתה פתיינית
כששלחה מבטים לוהטים לעבר תומס .חזי התכווץ כשראיתי
שהוא מתבונן בה ,והבעה בלתי מפוענחת על פניו .אבל עיניו
האפורות בערו באורה הלוהט של האח .המסרים שלה היו
ברורים ,ולמה שהוא לא יקבל את ״ההצעה״ שלה? אתלטים
זקוקים לעיתים קרובות לפורקן אחרי אירוע ספורטיבי תובעני.
הייתי משוכנעת שכך מרגישים גם חיילים .כל האדרנלין
הזה ,התפוצצות הטסטוסטרון ,והגיוני שגבר ירצה לפרוק את
כל זה מתוכו בדרך כלשהי .אלוהים ,מה תהיה ההרגשה לספוג
את כל האנרגיה הגברית הכלואה הזו? מה תהיה ההרגשה
להיות נכבשת על ידי לוחם? נכבשת? נחרתי בבוז עמוק בפנים.
