Page 89 - 26422
P. 89
מחפשת ׀ 89
עוצמה כשיגמור או שעיניו יתרככו? להט? ענן מתאבך בצבע אדום
מילא את חזי.
הכרתי את ריחו ,ידעתי איך זה להיצמד אליו .הרגשתי את
זרועותיו סביבי ומשהו השתלט עליי ,צורך עז להיות מחובקת,
להיות מנוחמת ,לספוג ממנו את כוחו .היום רציתי להיות כמו ילדה
קטנה ,כזו שלא בהכרח עם הרגליים על הקרקע .רציתי לסמוך על
מישהו אחר ,להישען עליו ולדעת שהוא לא יאכזב אותי .פעם
אחת .אף פעם לא הרגשתי ככה עם אלק ,לא האמנתי שאשתוקק
לזה .אבל זה קרה .תומס גרם לי להרגיש מוגנת מספיק כדי להודות
בזה .תומס הרשה לי להיאחז בו בכול הכוח מפני שלא הייתה לו
ברירה אחרת .אבל עכשיו הייתה לו ברירה ,והוא בחר באישה פנויה
ויפיפייה .ולמה שלא יעשה את זה?
אני מוצא ֶח ְב ָרה כשאני רוצה.
קמתי ,דוחפת גבר שעמד לצד הספסל שעליו ישבתי .לא יכולתי
להישאר כאן למטה .לא יכולתי לראות אותם חוזרים ,לא היה לי
שום עניין לראות מה שהייתי בטוחה שיהיה גיחוך של סיפוק של
פניה ,וסיפוק ישנוני בעיניו האפורות .לא רציתי לראות את האהדה
בעיניה של רוסריה .לא.
לא הייתה לי זכות לרגשות הללו .מחשבותיי היו מבולבלות
ומסוכסכות .רציתי להיכנס למיטה ולשים סוף ליום הזה .רציתי
להיעלם ולהשאיר לתומס את הזירה כדי שיוכל להגיע לפורקן
שהגיע לו בזכות .הוא היה המדריך שלי במסע זה ,ואף שגילמנו
תפקידים ,הוא לא חייב לי דבר מעבר להבאתי למחוז חפצי
המוסכם .מחר אני אתעורר ושוב אזכור את מטרת המסע הזה .אבל
הנחמה הפנימית שלי לא הדהדה בתוכי .במקום זה ,הרגשתי כאילו
אני משקרת לעצמי.
