Page 90 - 26422

‫פרק ‪9‬‬

‫ליבי‬

‫צעדים נשמעו על הסולם הצר המוביל אל עליית הגג שאליה‬
‫רוסריה הנחתה אותנו מוקדם יותר‪ .‬מבוהלת‪ ,‬התיישבתי במיטה‬
‫והצמדתי את הסדין אל חזי‪ .‬ראשו הכהה של תומס הופיע וכאשר‬
‫טיפס במעלה השלב האחרון בסולם‪ ,‬הוא ירד על ברכיו מאחר‬

‫שהתקרה הייתה נמוכה מכדי שיוכל לעמוד‪.‬‬
‫״למה נעלמת ככה?״ הוא תבע לדעת‪.‬‬

‫״חשבתי‪...‬״ המילים גוועו בפי כשהוא הביט בי בפנים טרודות‪,‬‬
‫הרים את אחת הכריות והשליך אותה לעבר החלל הצר הסמוך‬

‫למיטה‪.‬‬
‫״מה חשבת?״‬
‫״חשבתי שהלכת עם כרמן‪.‬״ לא יכולתי להסתיר את ההקלה‬
‫ששעטה בגופי על אף שלא הבנתי למה הוא לא איתה‪ .‬לא יכולתי‬
‫גם להתכחש לנימת הקול המאשימה שלי‪ ,‬והעוויתי קלות את פניי‬
‫כשהבנתי שגם הוא שמע אותה‪.‬‬
‫עיניו הבהירות השתהו על פניי לרגע וקדחו לתוכי כך שסומק‬
‫הציף את פרצופי‪ .‬משהו ניצת בהן‪ ,‬אבל הוא נעלם עוד בטרם‬