Page 88 - 26422
P. 88
88׀ מיה שרידן
את רצינית ,ליבי? מעולם אפילו לא העליתי בדעתי דבר כזה
ובכל זאת ...למה אני מרגישה פתאום שחם לי? הגבר שלך ,הוא
אמיץ מאוד .למה היה לי דחף ללחוץ את ירכיי זו לזו כדי להרפות
את המתח הנבנה שם? אלוהים ,אני באמת יכולה להאשים את
כרמן?
רוסריה נרכנה מעט כשכרמן חלפה לצידנו ואמרה לה משהו
חריף כשהתבוננה בתומס ,אבל כרמן רק צחקה ואמרה כמה מילים
לאישה לפני שהמשיכה הלאה .רוסריה הביטה בי במבט שהיו בו
גם אהדה וגם מבוכה ,ואני הסמקתי לפני שהסבתי את עיניי .נראה
שהיא הרגישה רע בשבילי כי כרמן פלירטטה עם ״בעלי״ ואני לא
הבנתי מדוע זה משפיל אותי.
כרמן צעדה אל מרכז החצר והתחילה לנוע בקצב המוזיקה,
מרימה את זרועותיה מעל לראשה ומניעה את אגנה באופן שכמעט
גרם לי להסמיק .עיניה היו נעוצות בתומס כשרקדה ,אבל אני לא
העזתי להביט בו .לא יכולתי לראות את התשוקה בהבעתו .איזה
גבר לא היה חושק בה? ישבתי בנוקשות והפניתי את מבטי מהמופע
שלה.
המשחק הגיע לסיומו ותומס נעמד ונע בין הצללים והאור
המרצד של האח ,כשפנה בפינת הבניין .ליבי פעם במעומעם בחזי
כשראיתי שכרמן צעדה בעקבותיו והקיפה את הפינה אחריו ,נבלעת
עימו כשנעלם .האם אמר לה לפגוש אותו? הרגשתי גירוד מתחת
לעורי ,הרגשתי קור ,לבד .דמיינתי את שניהם נפגשים בחשכה,
דמיינתי אותה מצמידה את גופה המקומר אליו .האם יקיימו יחסי
מין ממש שם ,צמודים לקיר ,כשמכנסיו מופשלים סביב ירכיו בעודו
הולם לתוכה והיא נושכת את שפתה כדי שלא לעורר תשומת לב
של אחרים לנוכחותם בזעקתה? האם יעטה את אותה הבעה של
