Page 101 - 22322
P. 101
שומרי הערים |101
והיי־טקיסטים —" היא פותחת את פיה למחות שוב ,ואני ממשיך
במהירות" .האחרות רוצות לעזור .בואי איתי לגבולות ,נצא מכאן עד
שנוכל —"
"לא ",היא אומרת בטון של פקחית חניה שלא מתכוונת לוותר על
הדוח שהדביקה על שמשת הרכב של איל הון" .זו עדיין העיר שלי .אני
יכולה לטפל בה .במיוחד אם מאגו יצא מהחור שהוא זחל אליו —"
"השומר שלה? איפה הוא?"
"אין לי מושג ",היא אומרת בקוצר רוח" .הוא בחור מוזר .אבל אני
יכולה למצוא אותו .אני רק צריכה להסיח את דעתה כדי שיהיה לך
מספיק זמן לברוח —"
"מה? לא! אני לא הולך לשום מקום!"
היא מגלגלת את עיניה ,והגלגול מחליף את צבען מחום לכחול,
לירוק ושוב לחום.
"אל תהיה אידיוט .אם היא תפגע בך ,שום דבר אחר לא יהיה חשוב.
הן בטח גם ככה משתגעות כי הקשר איתך נותק".
נכון .האוזנייה שלי נהרסה .לפחות זה אומר שהן לא שומעות את
השיחה הזאת" .אני המומה שהן בכלל נתנו לך להיכנס לעיר אחרי
שהיא היתה כל כך עוינת כלפיך ",אביב ממלמלת ומביטה דרומה,
שקועה במחשבה" .אפילו עכשיו ,כשהן יודעות מי היא ,ייקח להן
לפחות שעתיים לפרוץ את הביצורים .היא מאוד טובה בביצורים .ואתה
פגיע .אני לא יכולה להילחם בה כשאני צריכה להגן עליך".
תחושה עמומה ומטופשת להפליא של אגו פגוע מציפה אותי ,אבל
אני יודע שהיא צודקת .אני צריך ללכת" .קחי אותי אל אחד מהגבולות.
אני אסתדר".
פניה מצעירות שוב .היא נושכת את שפתה התחתונה" ,יותר מדי
ממני נמצא אצלה עכשיו .אם אתרחק עד הגבולות ,אתן לה יתרון עליי
במרכז העיר —" היא משתתקת בבת אחת וידה תופסת כידון באוויר רגע
לפני שהוא מפלח את לבי .אני מחניק צעקת בהלה .אביב מביטה בכידון
כאילו שוקלת להטיל אותו בחזרה .הוא נראה זר כל כך בידיה .היא
נאנחת ומרפה ממנו ,והוא ננעץ בגג הבניין שמתחתינו והופך לשמשייה
צבעונית .היא מחדשת את המעוף וטסה לכיוון צפון במהירות .היא
מתנשמת מהמאמץ ,חזה עולה ויורד בתנועות קצובותׂ .שערה מרחף
