Page 109 - 22322
P. 109
שומרי הערים |109
היא לא עונה ,רק בוחנת את מאגו מכף רגל ועד ראש .הוא ממשיך,
"השומר שלך לא יהיה בסכנה .אני אשמור עליו .תל אביב תקשיב לו,
וספרטה תקשיב לי .ביחד נצליח לפתור את אי־ההבנה המצערת הזאת".
"האי־הבנה המצערת הזאת היתה יכולה להיפתר מלכתחילה אם לא
הייתם מסתירים את נוכחותכם ",רמת גן אומרת ביובש.
מאגו מביט בי כתשובה .אני נאנח ,משקל האשמה מכביד שוב על
כתפיי" .זו אשמתי ,רמת גן ,לא אשמתו".
היא עדיין מביטה בו בעוינות" .מעניין ,כי מהמקום שבו אני
עומדת — וזה די קרוב לתל אביב ,למקרה שלא שמת לב — זה נראה
כאילו ספרטה תקפה את תל אביב ,את השומר ,אותנו".
הוא נאנח" .בוודאי שהיא תקפה .שומר זר נכנס אל תוך הגבולות
שלה .היא ראתה בכך הכרזת מלחמה —"
"אלו הגבולות של תל אביב ,לא שלה!" רמת גן מסננת.
מאגו מהדק את שפתיו" .אני יכול להסביר הכול ,אבל אנחנו
מבזבזים זמן יקר ערך .המלחמה הזאת הורסת את העיר .ייתכן שהיא
גובה חיי אדם בזמן שאנחנו מדברים".
רמת גן מביטה רק בי ,ועיניה רציניות וחמורות" .אני מקווה שאתה
לא חושב ללכת איתו ,שומר .אף אחת מאיתנו לא תתקוף כשאנחנו
עלולות לסכן אותך ולא מסוגלות ליצור איתך קשר .הקרב הזה שלנו,
לא שלך .אתה לא יכול להילחם ברוח עיר יותר משאתה יכול להילחם
בגדוד טנקים ,או בעדר קרנפים ,או במרכז לבקרת רמזורים —"
"בסדר ,בסדר ,הבהרת את הנקודה שלך ",אני מסנן ויורד מהאופניים.
היא לוקחת את ידי ,עיני השוקולד שלה חמות ומלאות הקלה ,ואני
יודע שבחרתי היטב .מאחורינו מאגו שואל בנועם" ,ואיך את מתכוונת
להילחם בספרטה ,או לעצור את תל אביב־יפו?"
"יש לנו את הדרכים שלנו ",היא אומרת בקצרה ומושכת אותי קרוב
יותר אליה .היא מתכוננת לעוף ,אני מבין ,ונדרך.
"כמובן ",מאגו אומר בשקט ,קולו הקר מעביר בי צמרמורת" .אבל
הדרכים שלך הן בדיוק אותן הדרכים של תל אביב .הרי זה כל מה שאת,
רוח עיר שכל מהותה היא חיקוי של אחרת ,ולא חיקוי מאוד מוצלח .את
באמת חושבת שתוכלי לעמוד מול המקור?"
עיניה של רמת גן שוב מתקשות כיהלומים" .אולי אתה רוצה לקבל
